ת"פ 8075/02

תקציר

השופט, השופט לוי, הכריע בתיק של נאשם שהואשם בהריגה לאחר תאונת דרכים שהובילה למותו של אדם אחר. הראיה המרכזית הייתה בדיקת דם שהראתה כי הנאשם נהג תחת השפעת אלכוהול. השופט לוי בחן את ההליכים סביב בדיקת הדם ומצא כי היו עבירות על חוק החיפוש, דהיינו, כי דגימת הדם לא נלקחה על ידי שוטר כנדרש, וכי הנאשם לא עודכן כראוי על השלכות הבדיקה. עם זאת, השופט לוי קבע כי הפרות אלה לא היו מכוונות ונבעו מפרשנות שגויה של החוק. יתר על כן, אי סדרים אלה לא פגעו ביכולתה של ההגנה להציג את טיעוניה. לכן, דגימת הדם הייתה קבילה כראיה. השופט לוי התייחס גם לשאלה האם תוצאות בדיקת הדם שיקפו את רמת האלכוהול בדמו של הנאשם בעת התאונה או רק בעת נטילת הדגימה. מעדויות המומחים עולה כי גם אם מביאים בחשבון את הזמן שחלף מאז התאונה, רמת האלכוהול בדמו של הנאשם עדיין הייתה חורגת מהמותר בחוק בעת התאונה. בנוסף, השופט לוי הגיע למסקנה כי יש די ראיות מעבר לתוצאות בדיקת הדם כדי להוכיח את שכרותו של הנאשם בעת התאונה. בכלל זה עדויות של עדי ראייה שטיפלו בנאשם לאחר התאונה והבחינו כי היה תחת השפעת אלכוהול, וכן אמירותיו המבלבלות והמתחמקות של הנאשם עצמו לגבי הרגלי השתייה שלו והאירועים שהובילו לתאונה. לאחר שקבע כי הנאשם אכן היה שיכור בזמן נהיגה, עבר השופט לוי לבחון את ההשלכות המשפטיות. הנאשם הואשם בהריגה, הדורשת הוכחת רשלנות חמורה וכוונה פלילית. השופט לוי קבע כי מעשיו של הנאשם של נהיגה במהירות מופרזת, נסיעה באור אדום ונהיגה בשכרות מהווים רשלנות חמורה. באשר לכוונה פלילית, קבע השופט לוי כי נהיגה בשכרות יוצרת חזקת פזיזות, אותה לא הצליח הנאשם להפריך. השופט לוי מצא את הנאשם אשם בהריגה והרשיע אותו על סמך הראיות שהוצגו. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים ביום 30.6.05.