ת"א 2576/02

תקציר

התובעת תבעה את הנתבעים על כך שלא גילו כי גג דירתה החדשה שנרכשה אינו חלק מהרכוש המשותף, ולכן הפרו את חובות הגילוי שלהם. הנתבעים כללו את מוכרי הדירה ואת עורך הדין שייצג את שני הצדדים במכירה. מהראיות עולה כי התובע היה מודע לכך שהשכנים בנו על הגג, וכי קיימת מחלוקת משפטית בינם לבין המוכרים בנוגע לבנייה זו. המוכרים גילו זאת לתובע, ודי היה בכך כדי למלא את חובות הגילוי שלהם. גם טענת התובעת כי המוכרים התחייבו למכור לה דירה בעלת הרכוש המשותף המקובל, לרבות חלק בלתי מוגדר מהגג, נדחתה. החוק מאפשר להצמיד חלקים מהרכוש המשותף לדירות ספציפיות, ולכן מילאו המוכרים את חובתם למכור את הדירה, לרבות חלקו ברכוש המשותף שנותר לאחר הצמדת הגג לדירה אחרת. נדחו גם טענותיה הנוספות של התובעת בעניין דוד שמש תקול, תשלום אגרת רישום מקרקעין, התקנת דלת פלדה והפרשי שערי חליפין, שכן התובעת לא פעלה בהתאם לחוק או לחוזה. גם טענת התובע כי עורך הדין התרשל נדחתה, שכן לא הייתה כל אינדיקציה לכך שנדרשת בדיקה נוספת של תיק הבית המשותף, מה גם שהתובע לא הזכיר דבר על הגג או על הרכוש המשותף. משנדחו טענותיה של התובעת, חויבה לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪, כולל מע"מ, צמוד למדד המחירים לצרכן, וריבית.