ת"פ 13268-09-15

תקציר

הכרעת הדין דנה במספר בקשות שהגישו הנאשמים לביטול כתב האישום נגדם בעילות שונות. האישום הראשון מתייחס לקשירת קשר להעברת כספים במרמה, והנאשמים טוענים כי בכתב האישום חסרים פרטים מהותיים כמו טיב הקשר וגובה החוב הכרוך בו, כמו גם הסכום המדויק ששולמו ביתר על ידי החברות הקורבנות. עם זאת, השופט מקבל את עמדת התובע כי פרטים אלה אינם חיוניים ליסודות העבירה ואינם מכבידים על ההגנה. האישום השני מתייחס לחוסר בהירות בכתב האישום לגבי היקף ופירוט הסכומים ששולמו ביתר, וכן לייחוס עבירות תאגיד לנאשם יחיד. השופט קובע כי רמת הפירוט הנוכחית מספיקה ומקבל את הסברו של התובע בדבר אופייה המשותף של עבירת המס. האישום השלישי עניינו עבירות הלבנת הון, והנאשמים טוענים כי כתב האישום אינו מפרט את היקף או אופן הלבנת ההון. השופט מצדד בתביעה, וקובע כי כל הכספים שהועברו כתוצאה מהסכמי מרמה מהווים רכוש אסור. האישום הרביעי מתייחס לעבירות מס, והנאשמים טוענים כי כתב האישום מייחס מחדל למספר נאשמים, שהוא עבירה אישית. השופט דוחה טענה זו וקובע כי העבירה היא משותפת ויחידה, וכל נאשם אחראי למלוא הסכום. האישום החמישי מתייחס לקשירת קשר ומרמה, כאשר הנאשמים טוענים כי כתב האישום אינו מפרט די הצורך את דרכי המרמה. השופט מקבל חלקית טענה זו, ומחייב את התביעה לספק פרטים נוספים על היבטים מסוימים. האישום השישי עוסק בעבירות לפי פקודת פשיטת הרגל, כאשר הנאשמים טוענים כי כתב האישום אינו מגלה כל עבירה וכי התביעה היא סלקטיבית. השופט דוחה טענות אלה וקובע כי ניתן לייחס את העבירה לשותפיו של פושט הרגל וכי לא ניתן להכריע בטענת הגנת הצדק ללא שמיעת ראיות. גם באישום השביעי מיוחסת אכיפה בררנית, שלדעת השופט יש לברר בשלב מאוחר יותר של ההליך. האישום השמיני והאחרון עניינו טענות עובדתיות סותרות בכתב האישום בנוגע לעבירות מס, שהשופט מקבל אותן כנפתרות על ידי הסבר התביעה. כתב אישום מתוקן יוגש עד ליום 6.12.2016, ומפסק הדין עולה כי חלק מבקשות הדחייה של הנאשמים התקבלו באופן חלקי, בעוד שאחרות נדחו לחלוטין.