ת"פ 47275-01-23

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בהליך גזירת הדין בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, כפי שהוא מיושם בטקסט המצורף. הוא בוחן את העקרונות המשפטיים והחידושים בקביעת העונש המתאים. **1. שלבי גזר הדין:** * הטקסט מתווה הליך גזירת עונש בן שלושה שלבים, כפי שמחייב תיקון 113 לחוק העונשין: * קביעת אזור העונשין המתאים. * בחינת חריגות מתחום זה, בין אם באופן מקל ובין אם בחומרה. * קביעת העונש הספציפי בטווח שנקבע. **2. קביעת טווח העונשין המתאים:** * **עקרון המידתיות:** סעיף 40ב לחוק העונשין מדגיש את עקרון המידתיות, המחייב יחס ראוי בין חומרת המעשה, מידת האשמה ואופיו והיקפו של העונש. * **גורמים לשיקול:** סעיף 40ג(ב) מחייב התחשבות ב: * ערכים חברתיים שנפגעו מהפגיעה. * מידת הפגיעה בערכים אלה. * מדיניות גזר דין מקובלת. * נסיבות הקשורות לביצוע העבירה. **3. יישום עקרונות משפטיים על המקרה:** * **טווח עונשין יחיד למספר אירועים:** למרות שני אירועים נפרדים נגד מתלוננים שונים, בית המשפט קבע טווח עונש יחיד על סמך סמיכות הזמן והרקע הזהה של העבירות. הדבר מתיישב עם מבחן "הקשר ההדוק" שנקבע בע"א 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל*. * **פגיעה בערכים חברתיים:** * איומים מזוהים כפוגעים בתחושת הביטחון, השקט הנפשי, הכבוד ושלטון החוק. * הפניה נעשית ל-*C.A. 2038/04 Lamm v. מדינת ישראל*, המדגישה כי איומים מגבילים את חופש הביטוי כדי להגן על שלוות הפרט, הביטחון וחופש הפעולה. * עבירת האיומים מתפרשת באופן רחב כעבירת אלימות, כע"פ 8188/09 שלומי דבורה נ' מדינת ישראל*. * **אלימות במשפחה ועונשים מחמירים יותר:** * האיומים על גרושתו מוגדרים כעבירות אלימות במשפחה. * בית המשפט מדגיש את הצורך בענישה משמעותית בגין אלימות במשפחה, תוך שהוא מצטט את ע"א 6577/09 ניר צמח נ' נ. מדינת ישראל*, הקובעת כי עבירות נגד בני זוג הפכו ל"רעה חולה" שבתי המשפט חייבים להילחם בה, ומחייבות משקל נוסף לגמול ולהרתעה. * **היקף הפגיעה:** האיומים כללו פגיעה מילולית חמורה בחיי המתלוננת ובבני משפחתה, לצד נזק לרכוש. עם זאת, בית המשפט סייג זאת בכך שציין כי האיומים היו מילוליים, נשלחו בהודעת טקסט, ולא פנים אל פנים, ללא תכנון מוקדם או אמצעי הפגנה. זה הוביל לסיווג של פגיעה בינונית עד גבוהה בערכים מוגנים. * **ניתוח מדיניות הענישה המנהגית:** * הניתוח כולל פסיקה לאיומים כלליים, המדגים מגוון של עונשים החל ממאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר בפועל עם עונשים נלווים. * באופן מכריע, הוא מנתח מקרים של איומים על בני זוג (כולל בני זוג לשעבר). חלק זה מציג חדשנות משפטית בהתאמת גזר הדין על ידי השוואת עובדות המקרה הנוכחי לתקדימים הנוגעים להקשרים דומים של אלימות במשפחה. * מקרים כגון *ע"א 5608/23 יעקב דדון נ' ע"פ (מחוזי באר שבע) 54434-07-13 לויט נ' מדינת ישראל* כרוכה באיומים על בני זוג לשעבר וגררה עונשי מאסר משמעותיים או שילוב של מאסר ועבודות שירות. * מקרים אחרים (*ע"פ 13327-12-16 ענף תביעות מרום הגליל והגולן נ' פלוני*, *ע"פ 4452-08-21 מדינת ישראל נ' בזק*, *ע"פ 4385-08-22 מדינת ישראל נ' פלוני*) הראו הקלה בשל שיקולים כמו עבירות בפעם הראשונה, חרטה או תהליכים טיפוליים, המנוגדים למצבו של הנאשם הנוכחי. * הניתוח גם מבדיל את המקרה הנוכחי מאלה הנוגעים לבעיות פסיכיאטריות, שימוש בסמים או עסקאות טיעון, מכיוון שגורמים מקלים אלה אינם קיימים. * **נסיבות הקשורות לעבירה:** * בית המשפט שקל את חומרת האיומים על החיים והמשפחה, אך גם את האופי המילולי, מסירת המסרונים, חוסר התכנון וההקשר של התמוטטות מערכת היחסים. * כמו כן צוינה הצהרת המתלונן כי לא חשש ישירות מהנאשם (אך חשש מהקשר שלו עם בנם). * **נסיבות שאינן קשורות לעבירה:** * **גורמים מחמירים:** עברו הפלילי של הנאשם (עבירות סמים, שיבוש, חבלה), סירוב לטיפול, אי מתן דגימות שתן והתנהגות אימפולסיבית בעת תסכול נחשבו למחמירים. * **גורמים מקלים:** הודאתו המוקדמת של הנאשם, לקיחת אחריות, מודעות למעשים, הזמן שחלף מבלי לבצע עבירה חוזרת, נזק פוטנציאלי ממאסר וסיום מוצלח של הליכים בבית המשפט הקהילתי נחשבו כמקלים. עם זאת, בית המשפט הביע חשד לחזרה לשימוש בסמים. **4. חריגה מהעונש הראוי:** * הניתוח מתייחס במפורש לאפשרות לחרוג מהעונש הרגיל מטעמי שיקום או ביטחון הציבור (סעיפים 40ד(א) ו-40ג(ב)). * סירובו של הנאשם לעבור טיפול טיפולי פירושו שלא הייתה הצדקה לסטייה לצורך שיקום. **5. החלטת גזר הדין וחדשנות משפטית:** * **אי כשירות לעבודות שירות:** גורם מרכזי שהשפיע על גזר הדין הסופי היה חוסר כשירותו של הנאשם לעבודות שירות בשל סירובו לעבוד בשעות הנדרשות. * **התאמת העונש לאי כשירות:** בית המשפט הכיר בתקדים בערעור אזרחי 1/09 Asraf v. מדינת ישראל*, מה שאומר שזה "בלתי מתקבל על הדעת" שאדם עם מוגבלות ייכלא במקום שאדם אחר לא יהיה. בעוד שחוסר הכשירות כאן נבע מסירוב ולא מנכות, בית המשפט התאים את גזר הדין. * **גזר הדין:** בית המשפט גזר על הנאשם: * חודשיים מאסר בפועל. * 4 חודשים ו-6 חודשי מאסר על תנאי לתקופות ותנאים מסוימים. * פיצוי למתלוננים. * התחייבות להימנע מעבירות אלימות. החידוש המשפטי הוא בכך שבית המשפט התייחס לאי כשירותו של הנאשם לעבודות שירות לא כמניעה מוחלטת להפחתת העונש, אלא כגורם המצדיק תקופת מאסר קצרה יותר מזו שניתן היה להטיל אחרת, לצד עונשים נלווים. זה מדגים ניסיון לאזן בין עקרונות גזר הדין לבין אילוצים מעשיים והתנהגותו המופגנת של הנאשם.