ת"א 534/05

תקציר

יורשיה של הגב' לאה סנטו, שהייתה חברת קיבוץ גבעת עד פטירתה בשנת 2002, הגישו תביעה נגד הקיבוץ, בבקשה שבית המשפט יצהיר כי על הקיבוץ לשלם להם את הכספים המגיעים לגב' סנטו, כולל דמי עזיבה. במהלך הדיון ויתרו התובעים על כל התביעות למעט התביעה לדמי עזיבה. תקנון הקיבוץ קובע כי חבר שנפטר זכאי לקבל דמי עזיבה, אשר לטענת התובעים חלים על יורשיה של הגב' סנטו מאחר שחברותה הופסקה עם מותה. עם זאת, הקיבוץ הנתבע טוען כי דמי היציאה משולמים רק לחברים העוזבים את הקיבוץ בעודם בחיים. השופט מצדד בנאשם וקובע כי כוונת סעיף 77 לתקנון הקיבוץ, המתווה את דמי היציאה, היא להעניק לחברים העוזבים את הקיבוץ בעודם בחיים סיוע כלכלי להתחיל חיים חדשים. הדבר נתמך בנוהג ארוך השנים של קיבוצים שלא לשלם דמי עזיבה ליורשי חברים שנפטרו, וכן בפקודת האגודות השיתופיות ותקנותיה. עוד מציינת השופטת כי תקנון הקיבוץ מצביע על כך שרכושו של חבר עובר לקיבוץ עם מותו, דבר המצביע על כך שזכויותיו אינן עוברות בירושה ליורשיו. לפיכך, התביעה לדמי עזיבה נדחית, והתובעים נדרשים לפצות את הנתבע בגין הוצאותיהם המשפטיות, בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.