רע"א 9296/17

תקציר

הפסיקה והעקרונות המשפטיים המפורטים בהחלטה זו מדגישים מספר היבטים מרכזיים הקשורים למנגנוני בוררות וערעור במסגרת דיני הבוררות הישראליים, תוך התמקדות באוטונומיה של הצדדים, בהסכמתם ובמנגנונים הפרוצדורליים המוסכמים בהסכמי בוררות. עקרונות משפטיים וחידושים: - **האוטונומיה וההסכמה של הצדדים בהסכמי בוררות**: בית המשפט מדגיש כי בוררות היא ביסודה תהליך חוזי, שבו הצדדים הם "אדונים לתהליך". הסכמתם מכתיבה את הליך הבוררות, כולל היקף ואופי זכויות הערעור. ההסתמכות על הוראות ההסכם המפורשות מעידה על כיבוד האוטונומיה החוזית, ומחזקת את העיקרון לפיו בוררות היא הרחבה של דיני החוזים הנשלטים על ידי רצונם המפורש של הצדדים. - **מנגנונים ייעודיים ליישוב סכסוכים**: ההחלטה מדגישה כי הליכי יישוב סכסוכים, כגון יישוב חילוקי דעות לגבי זהות הבורר, חייבים להתפרש ולאכוף בהתאם לתנאים החוזיים המפורשים של הצדדים. המנגנון של מינוי יו"ר לשכת עורכי הדין להכריע בסכסוכים מסוג זה ממחיש גישה מוסדית פורמלית, המשלבת הוראות חוזיות המבצעות את עצמן עם פיקוח מוסדי. - **המעמד המשפטי של המחלוקת על זהות הבורר**: המקרה מאשר כי כאשר מתעוררת אי בהירות או מחלוקת בנוגע למינוי בורר, התהליך עצמו חייב לפעול לפי המנגנונים המוסכמים - כאן, ההחלטה נתונה בידי יו"ר לשכת עורכי הדין. הדבר משקף עיקרון משפטי חשוב לפיו סכסוכים פרוצדורליים בבוררות צריכים להיפתר על סמך הסדרים חוזיים קודמים, ולא על סמך התערבות שיפוטית, אלא אם כן הדבר נדרש על פי חוק. - **סטנדרט להתערבות בהחלטות בוררות**: בית המשפט שומר על עמדה מגבילה לגבי התערבות ערעור בענייני בוררות, הדורש סיבות משכנעות להפריע לפסיקות בוררות, במיוחד בנושאים פרוצדורליים או דיספוזיטיביים כגון מינוי בורר. עמדת בית המשפט עולה בקנה אחד עם הדוקטרינה המשפטית הרחבה יותר לפיה יש לקיים פסקי בוררות ונהלי בוררות אלא אם כן יש הפרות ברורות של החוק או טעויות פרוצדורליות מהותיות. - **חידוש משפטי - אישור מחדש של שליטת הצדדים על היקף הערעור**: תרומה משמעותית של החלטה זו היא האישור המחודש כי ההיקף והגבולות של זכויות הערעור מוכתבים בעיקר על ידי הסכמה חוזית, כולל האם בוררים או פאנלים עוקבים יכולים לשמוע ערעורים קשורים. בית המשפט מכיר בכך שלצדדים יש חופש נרחב להגדיר תהליכי ערעור (צרים או רחבים), ובתי המשפט חייבים לכבד את התנאים החוזיים הללו, ולחזק את האוטונומיה של הצדדים ואת החופש החוזי בבוררות. - **יישום מסגרת בוררות מונעת הסכמה**: ההחלטה ממחישה יישום ניואנסים של העיקרון לפיו יש לפרש ולאכוף הליכי בוררות על סמך הסכמה מפורשת או משתמעת של הצדדים, תוך הדגשה כי סכסוכים פרוצדורליים הם חלק מאוטונומיה בוררת שבתי המשפט צריכים לכבד בדרך כלל אלא אם כן מעורבות טעויות משפטיות מהותיות. לסיכום, מקרה זה מחזק את פסיקת הבוררות הקיימת בנוגע לחשיבות ההסכמה החוזית בקביעת הליכי בוררות, במיוחד בכל הנוגע לזכויות ערעור ומינוי בוררים. כמו כן, הוא מאשר את תפקידם המוגבל של בתי המשפט בהתערבות בקבלת החלטות בוררות, תוך שימת דגש על כיבוד האוטונומיה של הצדדים והמנגנונים עליהם הם מסכימים, המהווה עיקרון משמעותי בהתפתחות דיני הבוררות.