ע"א 7437/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית שני ערעורים מאוחדים על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה. התביעות המקוריות, שהוגשו על ידי תובעים רבים, ביקשו לתקן את רישומי רישום המקרקעין בהתבסס על הסכמים היסטוריים שנעשו בין אבותיהם לבין בעלי הקרקע. לאחר שנים של התדיינות משפטית, פסק בית המשפט המחוזי לטובת הנתבעים, וערעורם של התובעים לבית המשפט העליון הסתיים בפסק דין מוסכם שאימץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. שנים לאחר מכן הגישו שניים מהתובעים בקשות חדשות לתיקון פסק הדין, שנדחו על ידי בית המשפט המחוזי. לאחר מכן הגישו תובעים אלה שתי תביעות נפרדות, שאוחדו לאחר מכן, בהן ביקשו להכריז על פסקי הדין הקודמים כבטלים ומבוטלים וביקשו להירשם כבעלים של חלקות קרקע ספציפיות. הנתבעים ביקשו לדחות את התביעות החדשות בשל מעשה של בית המשפט, בטענה שהן זהות להליכים הקודמים. בית משפט קמא הסכים ודחה את הטענות, מה שהוביל לערעורים הנוכחיים. פסק דינו של ערכאת הערעור מקבל את החלטת בית משפט קמא ודוחה את הערעורים. פסק הדין מדגיש את עקרון "מעשה בית המשפט", המונע מתובעים להגיש תביעות חוזרות ונשנות המבוססות על אותה עילת תביעה. בית המשפט קובע כי התביעות החדשות זהות להליכים הקודמים, הן מבחינת העילה והן מבחינת שאלות המחלוקת, ועל כן דינן להידחות. פסק הדין מתייחס גם לטענות המערערים בדבר ראיות חדשות וטעויות לכאורה בפסקי הדין הקודמים, ומוצא אותן חסרות שחר. זאת ועוד, בית המשפט מותח ביקורת על ניסיונם של המערערים לפתוח מחדש תיק שהסתיים ומזהיר מפני ניצול לרעה של הליכי בית המשפט והטרדת צדדים יריבים. משכך, הערעורים נדחים, והמערערים נדרשים לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין והוצאות.