ע"א 43998-11-18

תקציר

פסק דינו של השופט יונה אטדגי בעניין וינר ומלכיאלי נ' עיריית בני ברק נוגע לבעלות על פיסת מקרקעין המוסדרת לפי חוק המקרקעין. בית המשפט מצא כי שני המערערים, וינר ומלכיאלי, רכשו את הקרקע מצדדים שאינם הבעלים, ובכך שללו את טענותיהם הקנייניות. בנוסף, המערערים לא הצליחו להוכיח את זכויותיהם של בעלי הקרקע הקודמים. עם זאת, בניגוד לחוות דעתו של בית משפט קמא, קבע השופט אטדגי כי למערערים הייתה סמכות משתמעת להתגורר במקרקעין, בשל חוסר המעש של העירייה בשלושת העשורים בהם התגוררו המערערים במקום, יחד עם העובדה שהעירייה קיבלה את תשלומי הארנונה. היתר מכללא זה, על פי פסק הדין, ניתן לביטול ובוטל על ידי העירייה במכתב ששלחה למערערים בדצמבר 2011 בדרישה לפנות את הקרקע, ושוב כאשר הוגשה התביעה בספטמבר 2013. עוד קבע השופט כי המערערים אינם זכאים לדיור זמני לפי סעיף 194 לחוק התכנון והבניה, שכן ההליכים הנוכחיים אינם הליכי הפקעה, וגם אם היו, הרשויות אינן זכאיות לדיור זמני לפי סעיף זה. בסופו של דבר הציעה השופטת לדחות את הערעורים, ולתת למערערים שנה לפנות את הקרקע מיום פסק הדין, ללא הוצאות כלשהן שהוטלו בהליך הערעור. שתי השופטות הנוספות, עידית ברקוביץ ויהודית שבח, הסכימו עם פסק הדין, מה שהוביל לכך שביום 24.4.2020 ניתן פסק הדין לפיו הערעורים נדחו, ועל המערערים לפנות את הקרקע עד ליום 26.4.2021.