תלה"מ 44686-02-18

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי תביעות בין בני זוג גרושים בנוגע להסדרים כספיים. ראשית, הגבר טען לביטול תשלומי המזונות לגרושתו, וביקש את השבת הסכומים ששולמו ממועד פסק הדין לגירושין, בטענה ל-18 שנות פירוד ולמצבה הכלכלי הטוב יותר של האישה. עם זאת, השופט דחה את תביעתו, וציין את סופיות הסכם הממון המחייב, שאושר על ידי בית המשפט, שקבע כי תשלומי המזונות יישארו על כנם. מאחר שהגירושין טרם התרחשו, פסק השופט כי האישה זכאית למזונות. שנית, היה על השופט לקבוע את מועד הקרע של בני הזוג, אשר יקבע את זכאותה של האישה לחלקה בקצבת הפנסיה של הגבר. השופט החליט על מועד פסק הדין משנת 2005 הנוגע לחלוקת הנכסים, וקבע כי זו נקודת המפנה בה הפסיקו הצדדים לראות עצמם כשותפים כלכליים. מועד זה היה מאלף גם לתביעה השנייה בדבר חלוקת כספי חשבון הנאמנות, שהשופט קבע כי יש לחלק אותה שווה בשווה בין הצדדים. למרות שהתנהלותו הפרוצדורלית של הגבר הצדיקה פסיקת הוצאות לאישה, השופט החליט שלא לעשות זאת, במטרה לשים קץ לסכסוך ארוך השנים. לבסוף הורה השופט על הכנת חוות דעת אקטוארית לחישוב חלקה של האישה בזכויות הפנסיה של הגבר וקבע כי עד להשלמתה, על הגבר להמשיך בתשלומי מזונות חודשיים. ההחלטה פירטה גם את השלבים לחתימה על פסקי הדין ולחלוקת הנכסים.