עת"מ 8790/08

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד סירובו של משרד הפנים להסדיר את מעמדו של ילד ישראלי שהוריו אזרחי הפיליפינים. הילד, שנולד וגדל בישראל, דובר עברית, מעולם לא עזב את הארץ ויש לו קשרים עמוקים עם החברה והתרבות. הסירוב התבסס על כך שהוריו של הילד לא נכנסו לארץ לראשונה כדין, דרישה להסדרת מעמד על פי החלטת ממשלה. בית המשפט הכיר במצבו הקשה של הילד, אך קבע כי אין ביכולתו להתערב בשיקול הדעת הרחב המוקנה לשר הפנים בענייני הגירה. בית המשפט קבע כי החלטת השר לדחות את הבקשה, בהתבסס על המלצת ועדה בין-משרדית שבחנה את עניינו של הילד לגופו, אינה בלתי חוקית או בלתי סבירה. בפסק הדין הודגש כי תפקידו של בית המשפט הוא לבחון את ההחלטה ולא להחליט על מדיניות הגירה. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי נסיבותיו של הילד, על אף היותן אוהדות, אינן עולות כדי טעמים הומניטריים מיוחדים המצדיקים מתן מעמד בישראל. לפיכך נדחתה העתירה, אך העותרים לא נדרשו לשאת בהוצאות בהתחשב בנסיבות.