רמ"ש 67352-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים בו, כפי שבאו לידי ביטוי על סמך הנתונים שסופקו: **מבוא** פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר ביטל החלטות של רשמת ההוצאה לפועל שקבעו שיש לנכות את קצבת התלויים שקיבלה המשיבה מסכום המזונות שהוטל על המבקש. למעשה, פסק הדין מתמודד עם השאלה כיצד יש להתייחס לתשלומי קצבת תלויים אשר משולמים לאם (המשיבה) בעקבות נכותו של האב (המבקש), אשר מחויב בתשלום מזונות לילדיהם המשותפים. **רקע עובדתי וההליך הקודם** הצדדים היו נשואים, ומנישואיהם נולדו שני ילדים. בשנת 2010 נקבע בפסק דין מזונות סכום חודשי לילדים. בשנת 2011 נפתח תיק הוצאה לפועל. בשנת 2014 הוכר המבקש כנכה, ולאחר מכן החל לקבל קצבת נכות וקצבת תלויים. המבקש טען כי קצבת התלויים ששולמה למשיבה יש לנכותה מסכום המזונות. רשמת ההוצאה לפועל קיבלה את טענתו וקבעה כי ניתן לקזז את קצבת התלויים. המשיבה ערערה על החלטות אלו, ובית המשפט לענייני משפחה קיבל את ערעורה, ביטל את החלטות הרשמת, וקבע כי קצבת התלויים תמשיך להיות משולמת למשיבה בנוסף לדמי המזונות. **העקרונות המשפטיים המרכזיים בפסק הדין** 1. **מעמד קצבת התלויים ביחס לחובת מזונות:** זהו הלב של המחלוקת. בית המשפט המחוזי, תוך הפיכת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, קובע קביעות מהותיות לגבי האופן בו יש לראות את קצבת התלויים: * **תקופה ראשונה (אוקטובר 2016 עד אפריל 2019):** בית המשפט קובע כי בתקופה זו, בה הזכאות לתוספת התלויים נבעה ישירות מנכותו של המבקש, יש לנכותה מסכום המזונות. זאת, מכיוון שפסק דין המזונות המקורי (משנת 2010) לא כלל התייחסות לנכותו של האב (שלא הייתה קיימת אז), ולכן קצבת הנכות ותוספת התלויים המגיעות בעקבותיה אינן נכללות במסגרת ההכנסות של מי מהצדדים בעת קביעת גובה המזונות. העיקרון הוא שתשלום זה נועד לפצות את האב על אי יכולתו לפרנס את ילדיו בשל נכותו, ולכן הוא אמור להפחית את נטל המזונות שעליו. (סעיף 22 לפסק הדין, בהפניה ל-בע"מ 7976/13). * **תקופה שנייה (מאי 2019 עד יוני 2025):** בנוגע לתקופה זו, בה קיימת אי ודאות לגבי מקור הזכאות לקצבת התלויים (האם היא נובעת מנכות האב או מקצבת אזרח ותיק של האם), בית המשפט סבור שלא ניתן היה לקבוע הכרעה סופית ללא בירור מעמיק. הוא מחזיר את התיק לרשמת ההוצאה לפועל לשם זימון נציג הביטוח הלאומי להבהרת מקור הכספים. (סעיפים 24-26 לפסק הדין). 2. **חובת הדיווח של הזוכה בתיק ההוצאה לפועל:** בית המשפט המחוזי מעניק משקל רב לחובת הדיווח של המשיבה, כזוכה בתיק ההוצאה לפועל, על קבלת קצבת התלויים. נקבע כי על המשיבה היה לדווח על הכספים הללו ובהתאם להפחית את החוב בתיק ההוצאה לפועל, כאמור בסעיף 19א(א) לחוק ההוצאה לפועל. אי-דיווח זה, ולא השתהות המבקש, מהווה כשל בהתנהלותו של המשיבה, ופוגע בטענת חוסר תום הלב שהועלתה נגדו. (סעיף 28 לפסק הדין). 3. **סמכות רשמת ההוצאה לפועל:** בית המשפט המחוזי קובע כי רשמת ההוצאה לפועל הייתה מוסמכת לקבוע כי ניתן לקזז את קצבת התלויים בתקופה הראשונה. זאת, מכיוון שמדובר בקיזוז שנובע מהסדר חובות קיים, ולא בטענה חדשה לחלוטין המשנה מהותית את פסק דין המזונות. (סעיף 23 לפסק הדין). 4. **סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות):** בית המשפט דוחה את יישום הסעיף כפי שנעשה על ידי בית המשפט לענייני משפחה. נקבע כי הסעיף, העוסק בגביית מזונות רטרואקטיבית, אינו רלוונטי כאשר מבקשים להפחית חוב מזונות קיים, ולא לגבותם. (סעיף 27 לפסק הדין). 5. **"מזונות שנאכלו":** בית המשפט מתייחס להלכת "מזונות שנאכלו" כאפשרות שעשויה לעלות רק לאחר שתתברר סופית שאלת מקור הקצבה לתקופה השנייה, ובמידה ותיוותר יתרת זכות למבקש. במקרה כזה, תישקל טענת המשיבה שהכספים כבר "נאכלו" לטובת הילדים. (סעיף 29 לפסק הדין). 6. **תום לב:** בית המשפט המחוזי מבקר את קביעת בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לחוסר תום ליבו של המבקש. הוא קובע כי דווקא אי-הדיווח של המשיבה על קבלת קצבת התלויים עשוי להצביע על חוסר תום לב מצדה. (סעיף 28 לפסק הדין). **חידושים משפטיים או דגשים ייחודיים** * **הבחנה בין תקופות:** החידוש המרכזי הוא בהבחנה הדקדקנית שעושה בית המשפט המחוזי בין תקופות שונות, תוך התאמת הדין העובדתי והמשפטי לכל תקופה. הוא אינו מתייחס באופן גורף לכל התקופה, אלא מבחין בין מצב בו הקצבה מקורה ישירות בנכות האב, לבין מצב בו מקורה עשוי להיות בקצבה אישית של האם. * **חשיבות הבירור העובדתי:** פסק הדין מדגיש את הצורך בבירור עובדתי יסודי, ובפרט את חשיבות הבאת עדויות וראיות מגורמים חיצוניים (כמו המוסד לביטוח לאומי) כאשר יש אי-בהירות לגבי מקור הכספים המשפיעים על חובות מזונות. ההחזרה לדיון ברשמת ההוצאה לפועל לצורך זימון נציג המל"ל היא ביטוי לכך. * **סמכות רשם ההוצאה לפועל:** קביעת סמכות הרשם לבצע את הקיזוז בתקופה הראשונה, בה הוכח כי הקצבה נבעה מנכות האב, מחזקת את תפקידו של רשם ההוצאה לפועל בהסדרת חובות בתחום המזונות, גם כאשר מדובר בחישובים הכרוכים בהשלכות של נכות. * **דגש על חובת הדיווח:** פסק הדין מחזק את העיקרון לפיו זכויות וחובות בתיק הוצאה לפועל צריכות להיות מטופלות בשקיפות ובדיווח שוטף, ואי-עמידה בחובות אלו עלולה להשליך על הטענות המועלות על ידי הצדדים, כולל טענות של תום לב. **סיכום** בית המשפט המחוזי, באמצעות הפיכת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, מדגיש את ההבחנה המשפטית והעובדתית בין מקרים בהם קצבת התלויים מקורה ישירות בנכות האב החייב במזונות (ובמקרה זה היא אמורה להפחית את חובו), לבין מקרים בהם מקור הקצבה שונה. הוא מעניק חשיבות רבה לבירור עובדתי מעמיק באמצעות המוסד לביטוח לאומי, ומחזק את חובת הדיווח של זוכה בתיק ההוצאה לפועל. פסק הדין מציג גישה זהירה ומדויקת יותר בהתמודדות עם השלכותיהם של שינויי נסיבות (כגון נכות) על חיובי מזונות, תוך הקפדה על עקרונות של צדק ושוויון בין הצדדים.