ע"א 3380/97
פסק-דין עליון
תקציר
בסכסוך משפטי זה ערערה חברת בנייה בשם תמגר על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה את תביעתה לאכוף הסכמים שנעשו עם שתי משיבות, אחיות שבבעלותן חלקות קרקע. הסכמים אלה נועדו להוות עסקאות קומבינציה לפיתוח הקרקע, במסגרתן תבנה תמגר יחידות עבור המשיבים בתמורה לקבלת יתרת היחידות למכירה. בית המשפט המחוזי הכיר בכוונת הצדדים להתקשר בחוזים מחייבים, אך פסק נגד תמגר בשל החמצת פרטים חיוניים, כגון הוראות ביטחון והקצאות חלקות ספציפיות, שמנעו את אכיפתם של ההסכמים. בערעור הפך בית המשפט העליון החלטה זו, והדגיש כי ההסכמים אכן כוללים מרכיבים מרכזיים המזהים את אופי העסקה, הצדדים המעורבים והיקף ההתחייבויות, העונים על הספציפיות המשפטית הנדרשת. השופטת ט' אור, שכתבה את פסק הדין, ציינה כי ניתן להסיק פרטים שנעדרו מההסכמים מהתנהלות הצדדים ומההסכמות שבעל פה, שסיפקו בהירות מספקת כדי לקבוע כי החוזים ניתנים לאכיפה. מיקומן המדויק של היחידות לא צוין בחוזה עם המשיב השני, אך נכונותה של תמגר לאפשר למשיבה לבחור את החלקות נתפסה כפתרון מספק, המקיים כל יסוד חוזי חסר בהסכמה הדדית. בית המשפט העליון קבע כי אכיפת החוזים אפשרית ללא פיקוח בלתי סביר של בית המשפט, נוכח ההסכמים המפורטים ובהיעדר מכשולים לגיטימיים לשיתוף פעולה. משכך, התקבל הערעור, פסק הדין הקודם בוטל והורתה על אכיפת החוזים בין תמגר לבין המשיבים. פסק הדין הבהיר את הצעדים הפרוצדורליים לבחירת המשיבה השנייה במגרשים לבניית דירות ופסק הוצאות כנגד המשיבים.
ע"א 3380/97 תמגר, חברה לבניה ופיתוח בע"מ נ' בלהה גושן, רוני אחיטוב, בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים, [4.11.1998], עליון (4.11.1998)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.