ע"א 4865-03-14

תקציר

פסק הדין דן בהתיישנות לתביעת פיצויים בגין עבודות בנייה שבוצעו ברשלנות בסמוך לקו חשמל, אשר גרמו למפגע בטיחותי המחייב העתקת הקו. התביעה הוגשה נגד מספר נתבעים, בהם בעל הקרקע, סאלח, ואחיו, שהיו בעלי הזכויות בקרקע עליה בוצעה הבנייה. בית המשפט מצא כי עילת התביעה התרחשה לכל המאוחר ביום 2.2.2002, כאשר עבודות הבנייה התקרבו באופן מסוכן לקו החשמל, והמשיבה הייתה מודעת לנזק ולסיבה לו. על פי החוק, תביעה כזו מתיישנת לאחר 10 שנים מיום קרות האירוע, או 7 שנים מיום הגילוי, לפי המוקדם. מאחר שהמשיב לא הגיש את התביעה עד נובמבר 2011, ותביעה מתוקנת ביולי 2012, חלה התיישנות על התביעה, והשופט פסק לטובת המערערים (אחיו של סאלח) כי יש לדחות את התביעה נגדם. עם זאת, השופט דחה את הערעור בעניין אחריותו של סאלח, שכן הייתה לו שליטה מעשית על עבודות הבנייה ונמצא כי הוא המבצע בפועל של העבודות שגרמו לנזק. סאלח לא העלה את טענת ההתיישנות להגנתו הראשונית, ולכן טענה זו לא התקבלה כהגנה. סיכומו של דבר, השופט התערב חלקית בפסק דינו של בית משפט קמא, תוך שהוא מבטל את חובתם של המערערים (אחיו של סאלח) לפצות את המשיב, אך אישר את הקביעה כי סאלח חייב בפיצויים. עוד קבע השופט כי אף אחד מהצדדים לא יישא בהוצאות הערעור, והערבות שהופקדה על ידי המערערים תוחזר להם.