רע"א 6070/95

תקציר

המחלוקת היא בין שתי חברות פרטיות, המבקשות, לבין מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, המשיב, בנוגע לחבות המבקשים בתשלום ארנונה בגין חלקת קרקע בתל אביב המנוהלת על ידם כחניון. המבקשים טענו כי דרישות המיסוי לא התקיימו במקרה זה ולחילופין שגה מנהל המס בקביעת שווי החלקה לצורכי מיסוי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של המבקשים על החלטת מנהל המס, והביא אותם לבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע כי טענות המבקשים כנגד המיסוי עצמו אינן עומדות בתנאי הערעור, והחלטת בית המשפט המחוזי בעניין צריכה לעמוד. עם זאת, קביעת שווי הקרקע הציגה סוגיה משפטית הראויה לדיון. בית המשפט מצא כי מנהל המס, ועדת הערר ובית המשפט המחוזי טעו בדין בכך שהסתמכו על שווי המגרש שצוינו על ידי המבקשים במכרז לניהול החניון, שכן שווי זה אינו משקף את שווי השוק המוגדר בחוק. במקום זאת, שווי השוק צריך להיקבע על פי כללי שמאות מקובלים. לפיכך, הערעור התקבל, והתיק הוחזר למנהל המס לצורך קביעה מחודשת של שווי החלקה לצורכי מיסוי. המשיב חויב לשלם למבקשים הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.