ת"א 53665-02-21

תקציר

השופטת, המשנה לנשיאה בלהה טולקובסקי, בחנה בקפידה את הנימוקים שעמדו מאחורי הבקשה לביטול פסק בוררות ומצאה כי טענות המבקש אינן מצדיקות זאת. ראשית, בטענה כי הבורר חרג מסמכותו בכך שלא פעל לפי הדין המהותי, הדגישה השופטת כי הבורר היה מודע לשיקול דעתו לפסוק משיקולי צדק ולא התעלם מהסמכות שהוענקה לו. השופטת הדגישה כי היעדר קביעה המחייבת את הבורר לדין המהותי דווקא הרחיבה את ארגז הכלים של הבורר ולא אסרה עליו להחיל את הדינים הרלוונטיים או את הוראות ההסכם. מאחר שהבורר היה מודע לשיקול דעתו ולא הצביע על תוצאה בלתי צודקת, טענה זו לא הייתה תקפה. שנית, באשר לטענה כי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור, קבע השופט כי יש ליישמו רק במקרים חריגים של קביעות הסותרות את עקרונות היסוד והמושגים של החברה והמערכת המשפטית. מאחר שסכסוך כספי זה לא עמד בסתירה לערכי יסוד כלשהם, והצדדים הסכימו להעניק לבורר שיקול דעת רחב, הטענה כי פסק הבוררות פגע באמון הציבור לא נתמכת. שלישית, גם הפגיעה הנטענת בצדק הטבעי לא זכתה לתמיכה. המבקש לא טען לקיפוח זכויות פרוצדורליות ובחירתו של הבורר שלא לדון לעומק בסכסוכים הנדסיים אינה פוגעת בצדק הטבעי. לבסוף קיבלה השופטת את התביעה החלופית לתיקון טעות בחישוב סכומי הפיצויים בפסק הבוררות. הסכומים המוזכרים בסעיפים 191 ו-212 לפסק הבוררות התבססו על שער דולר שגוי והיה צורך לשנותם כך שישקף את השער הנכון. לפיכך דחתה השופטת את הבקשה לביטול פסק הבוררות, אך קיבלה את העתירה החלופית לתיקון טעות הסופר של פסק הבוררות. פסק הבוררות, כפי שתוקן, אושר, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.