ע"א 358/83

תקציר

הערעור התקבל, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף. המשיב אחראי לתשלום הוצאות המערערים, בסך 4,000 ₪, בתוספת ריבית עד לתשלום. השופט ברק, בתמיכת השופטים ש' לוין, ש' נתניהו וע' גולדברג, התמודד עם הגדרת "תאונת דרכים" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. השופט ברק ביקש הגדרה רחבה וגמישה, בהדגישו כי "שימוש" כולל פעולות הקשורות לתכליתו הרגילה של רכב. הוא הזהיר מפני הסתמכות על "מבחן הסיכון" בלבד להגדרת קשרים סיבתיים, והציע במקום זאת גישה של "שכל ישר" כדי לקבוע אם השימוש ברכב תרם לנזק. סיכונים שונים, כגון עצים נופלים או פיצוצים חיצוניים, נדונו ככאלה שאינם קשורים באופן אינהרנטי לשימוש ברכב, אלא אם כן הם משפיעים על השליטה או גורמים נזק לרכב. נדונו הבחנות בין תיקוני כביש ותיקוני מוסך, תוך שאלה מתי תאונות הקשורות לתיקון עשויות להיחשב כתאונות דרכים. השופט י' בך הזהיר מפני הרחבת יתר של ההגדרות למצבים שאין להם קשר הגיוני לתאונות דרכים, כמו פציעות במהלך תיקונים רגילים במוסך. הוא תמך בבחינת היקף רחב אך סביר למקרים תוך התמקדות בקשר מוחשי בין פעולות לשימוש מקובל ברכב. פסק הדין הציע לשמור על סטנדרטים אחידים כדי להרחיב את הזכאות על פי החוק מבלי לאבד את הקוהרנטיות הלוגית.