א"ת 72159-04-25

תקציר

בבית המשפט העליון **מספר הליך:** א"ת 72159-04-25 **תאריך החלטה:** כ"ג אייר תשפ"ה (21 במאי 2025) **השופטת:** רות רונן **הצדדים:** * **מבקשות:** מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ. * **משיבים:** כלל חברה לביטוח בע"מ, איתי נגאר, סאמוי פרטנרס בע"מ, י.כ. פרסום מקומי דתי בע"מ, נידאם מיכאל מכלוף. **נושא ההחלטה:** בקשה לאיחוד תובענות וקביעת הפורום לדיון מאוחד. **עובדות רלוונטיות:** הבקשה עוסקת באיחוד הדיון בשלוש תובענות (תאד"מ 56088-03-23, תאד"מ 12893-03-23, ותאד"מ 30998-08-23) העוסקות בנזקי מים שאירעו ביום 15.7.2022. שתי התובענות הראשונות הוגשו תחילה לבית משפט השלום בהרצליה, אך אחת מהן הועברה לבית משפט השלום בירושלים בשל טענת היעדר סמכות מקומית. התובענה השלישית הוגשה לבית משפט השלום באשקלון. **ההסכמה והמחלוקת בין הצדדים:** כל הצדדים מסכימים על הצורך באיחוד הדיון לטובת יעילות דיונית ומניעת התדיינות כפולה. המחלוקת העיקרית נוגעת לפורום שבו יתקיים הדיון המאוחד. * **עמדת המבקשות (ובהסכמת משיבים 1-3):** יש לאחד את הדיון בבית משפט השלום בהרצליה, כיוון שהתביעה הראשונה בזמן הוגשה לשם, ולרוב בעלי הדין ובאי כוחם נמצאים באזור המרכז. * **עמדת המשיבים 4-5:** יש לקיים את הדיון המאוחד בבית משפט השלום באשקלון. הם טוענים כי: * תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אינה מאפשרת קביעת דיון בבית משפט שאינו אחד מבתי המשפט בהם מתנהלים ההליכים. * מאזן הנוחות נוטה לטובת אשקלון, שכן אירוע הנזילה התרחש בבאר שבע, מקום מושבם של רוב בעלי הדין, העדים והשמאי. * בית משפט השלום באשקלון כבר קיים ישיבת קדם משפט. * יש לשקול את הפערים הכלכליים בין בעלי הדין הפרטיים לחברות הביטוח. * הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, ללא פנייה מקדימה לצד שכנגד. **הדיון וההכרעה המשפטית:** 1. **הסמכות לאיחוד הדיון:** השופטת רונן מאשרת את הבקשה לאיחוד הדיון, בהתאם לתקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. איחוד הדיון מוצדק בשל השלב המוקדם של ההליכים, הסכמת הצדדים, והאינטרס המערכתי ביעילות דיונית. 2. **קביעת הפורום לדיון מאוחד:** * **פרשנות תקנה 40(ב):** התקנה קובעת כי בית המשפט העליון יחליט לאחד תובענות שהוגשו לבתי משפט שונים של אותה דרגה במחוזות שונים, ולקבוע לאיזה מבין בתי המשפט הללו תהיה הסמכות השיפוט הייחודית, כאשר יתר התובענות יועברו אליו. כלל זה **אינו מאפשר** לקבוע את הדיון המאוחד בבית משפט שבו לא התנהל אף אחד מההליכים המקוריים. כתוצאה מכך, נדחית האפשרות לקיים את הדיון המאוחד בבית משפט השלום בהרצליה, כיוון שאף אחד מהדיונים אינו מתנהל שם עוד. * **הכלל הרגיל וסטייה ממנו:** הכלל הרגיל הוא לקיים את הדיון המאוחד בבית המשפט שבו הוגשה התביעה הראשונה בזמן. לפי כלל זה, היה מקום להורות על קיום הדיון בירושלים (שם הועברה אחת התביעות המוקדמות). * **הטעמים לסטייה מהכלל:** השופטת רונן קובעת כי במקרה זה קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים סטייה מהכלל. שיקולים אלו כוללים: * **מאזן הנוחות:** אירוע הנזילה התרחש בבאר שבע. מקום מושבם של רוב בעלי הדין (משיבים 2-3), מרבית העדים, והשמאי שנתן את חוות הדעת המרכזית הוא בבאר שבע. אף המשיבים 4-5, למרות מושבם בירושלים, מקיימים קשר הדוק לבאר שבע (עיתון מקומי, מגורים או הגעה תכופה). * **יעילות דיונית:** קיום ישיבת קדם משפט קודמת בבית משפט השלום באשקלון, והעובדה שאף צד אינו מבקש לקיים את הדיון בירושלים. * **הבדלים כלכליים:** התייחסות לפערים כלכליים בין התובעים הפרטיים לחברות הביטוח. 3. **ההחלטה:** * הדיונים בתאד"מ 56088-03-23 ובתאד"מ 12893-03-23 יועברו לבית משפט השלום באשקלון. * דיונים אלו יאוחדו שם עם הדיון בתאד"מ 30998-08-23. **חידושים או דגשים משפטיים:** * **פרשנות תקנה 40(ב):** ההחלטה מבהירה כי הוראת תקנה 40(ב) מגבילה את סמכות בית המשפט העליון לקבוע את הדיון המאוחד רק באחד מבתי המשפט שבהם מתנהלים הליכים מקוריים, ולא בבית משפט חדש לחלוטין. * **שיקולי בחירת פורום לאיחוד דיון:** ההחלטה מדגישה את הגמישות בבחירת הפורום לדיון מאוחד. למרות הכלל הרגיל בדבר קדימות התביעה הראשונה, שיקולים של מאזן נוחות, יעילות דיונית, מקום התרחשות האירוע, מקום מושבם של בעלי הדין והעדים, ואף שיקולים כלכליים, יכולים להצדיק סטייה מהכלל. * **התייחסות לטענות פרוצדורליות:** השופטת מתייחסת לטענה כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב (אי פנייה מקדימה), אך נראה כי אין בכך כדי להשפיע על ההחלטה העקרונית של איחוד וקביעת הפורום, לאור ההסכמה הכללית והשיקולים המהותיים. * **הצורך בדיוק בעובדות:** ההחלטה מציינת במפורש את העובדה שהמבקשות לא ציינו את העברת אחד הדיונים לבית משפט השלום בירושלים, ומציינת כי זוהי עובדה חיונית. הדבר מדגיש את חשיבות הדיוק והשקיפות המלאה בהצגת העובדות בפני בית המשפט.