ע"מ 21313-05-15

תקציר

המערער במקרה זה ערער על דחיית בקשתו לזיכוי ממס כתושב עכו. המערער טען כי משבר בחיי הנישואין הוביל אותו לעזוב את מקום מגוריו הקבוע בעכו ולעבור לשדרות, שם מצא עבודה. בסופו של דבר הוא ואשתו לא התגרשו אלא נפרדו, ובעקבות סכסוך עם אמו לא היה לו מקום מגורים מלבד בית אביו בעכו. רשות המסים טענה כי טענת המערער כי התגורר בעכו בתקופה הרלוונטית אינה אותנטית, ומטילה ספק באמיתות הסכם הגירושין והסכם הפשרה שהוצג על ידי המערער כראיה. עם זאת, בית המשפט מצא כי אכן היה משבר בחיי הנישואין וכי גרסתו של המערער לאירועים אמינה. השופט קיבל את טענת המערער כי התגורר בעכו ממאי 2011 ועד דצמבר 2012 וכי מרכז חייו, במקרה זה, היה בעכו. זאת ועוד, דחה השופט את טענת רשות המסים בדבר אי הבאת עדים מטעם המערער, וקבע כי הראיות שהציג המערער גוברות על מחדל זה. לפיכך, הערעור התקבל, והמערערת הייתה זכאית להטבת המס בגין התקופה הנדונה. רשות המסים חויבה לשאת בהוצאות המערער ובשכר טרחת עורך דין, בסך 25,000 ₪.