ת"א 54112-02-13

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעתם של כמה אחים נגד אחיהם אנואר וצד שלישי, בשיר, בנוגע לחלקת אדמה. האחים טענו כי אנואר הפר את זכות הסירוב הראשונה שלהם, לפי חוק הקרקעות, בכך שלא הציע להם לרכוש את חלקו בקרקע לפני מכירתה לבשיר. עם זאת, השופט פוסק לטובתו של אנואר, וקובע כי הוא אכן הציע לאחים לרכוש את חלקו, אך הם סירבו בשל מחסור בכספים. די היה בהצעה זו בעל-פה, לדברי השופט, שכן זכות הקדימה לא נרשמה באופן רשמי. יתר על כן, השופט מגיע למסקנה כי חתימות האחים על מסמכים משפטיים הקשורים להעברת הקרקע לא זויפו, דבר הסותר את טענותיהם. גם בשיר, שהחזיק בקרקע מיד לאחר המכירה, זוכה מכל אשמה. השופט קובע כי תביעת התובעים נבעה מהאפשרות לקבל פיצוי כספי מהמועצה בגין רכישת הקרקע, ולא מרצון אמיתי לממש את זכות הסירוב הראשונה. באשר ליחסיו החוזיים של אנואר עם בשיר, מציינת השופטת כי האחרון עדיין חייב לאנואר סכום כסף, אך עניין זה נפרד מהמקרה הנוכחי. התובעים נדרשים לשלם לאנואר ולבשיר סך כולל של 12,000 ₪ כל אחד, כולל מסים.