ע"פ 5694-01-14

תקציר

ג'מיל א-טורי וסאמי עזיאדנה נעצרו והואשמו בעבירות סמים. א-טורי זוכה מחמת הספק, ואילו עזידנה הורשע. לאחר מכן הגיש אלטורי בקשה לפיצויים והחזר הוצאות הגנה, בקשה שנדחתה על ידי בית משפט השלום. א-טורי ערער על החלטה זו וטען כי כתב האישום נגדו אינו מוצדק. ערכאת הערעור הסכימה עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר, בקובעה כי לתביעה היה יסוד סביר להגיש את כתב האישום, וכי משך מעצרו של אלטורי (338 ימים) אינו מצדיק פסיקת פיצויים, במיוחד בהתחשב בחומרת האישומים נגדו. השופטים הדגישו כי מערכת המשפט בישראל אינה מכירה בזכותם האוטומטית של נאשמים שזוכו לפיצויים, וכי מקרה זה אינו מהווה חריג. לפיכך, הערעור נדחה. החלטה זו התבססה על המסקנה כי התביעה הציגה די ראיות לכאורה, וכי הכרעת דינו של בית משפט קמא הייתה מבוססת, סבירה ומעוגנת בראיות ובנסיבות המקרה.