ע"א 219/68

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך רכושי בשכונת גבעת עמל ב' בתל אביב. המערערים, שהם בעלי זכויות חוקיות ושוויוניות בקרקע, ביקשו לפנות את המשיבים שהתיישבו בנכס לאחר שפונו במהלך מלחמת העצמאות. המשיבים טענו כי יש להם רשות לתפוס את הקרקע. בית המשפט העליון קבע כי החזקה של המשיבים במקרקעין הייתה מורשית, וכי המערער השני, שיש לו טענה כנה לנכס, היה מודע לכך בעת רכישת הקרקע. לא ניתן לבטל את הרישיון, קבע בית המשפט, מבלי לספק למשיבים דיור שווה ערך. הודעת הממשלה משנת 1949, התנהגותם של בעלי הקרקע הבאים והסכם המכר בין המערערים תומכים כולם בפרשנות זו. לפיכך, יש לספק למשיבים דיור שווה ערך או פיצוי בטרם ניתן יהיה לפנותם. עוד קבע בית המשפט כי יש להחזיר את סוגיית קביעת השוויון בדיור או בפיצוי לבית משפט השלום. פסק הדין אף פירט הסדר זמני שניתן לעשות על פי חוק הגנת הדייר התשט"ו-1955, כדי לאכלס את המשיבים בתקופת הביניים. לפיכך התקבל הערעור באופן חלקי, והתיק הוחזר לערכאה נמוכה יותר עם הנחיות.