עת"מ 2705/09

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת העותרים כי חוזי החכירה של המקרקעין שנרשמו על נכסיהם לטובת העירייה אינם תקפים. הנכסים המדוברים, מגרשים 32, 33 ו-494, ממוקמים בפינת הרחובות יהודה הלוי ופינס. התיק הוותיק סובב סביב תוכנית בניין העיר רעה, שיזמה הוועדה המקומית בשנות ה-70, שביקשה לשנות ייעוד של שטח גדול ברעננה לצורכי ציבור. בעלי החלקות המדוברות, שביקשו היתרי בנייה, חויבו על ידי הוועדה המקומית לחתום על התחייבויות בלתי חוזרות להעברת שטחים מסוימים מנכסיהם לעירייה. שטחים אלה יועדו לצורכי ציבור בתוכנית הבנייה. העותרים טענו כי העברות אלה הן למעשה הפקעות, שכן הן נחתמו בכפייה וללא כל תמורה. זאת ועוד, הימנעותה של העירייה מלהגשים את המטרה הציבורית של ההפקעה בתוך פרק זמן סביר, יחד עם שינוי ייעוד הקרקע בתכנית מאוחרת יותר, הצדיקו את ביטול ההפקעה ואת החזרת השטחים שבמחלוקת לעותרים. בית המשפט מסכים עם טענות העותרים וקובע כי ההעברות לא היו בהסכמה אלא בכפייה, שכן הן הותנו בקבלת היתרי בנייה. בנוסף, העותרים לא קיבלו כל תמורה בגין ההעברות, והשבחת ערך הקרקע שנבעה מתכנית הבנייה לא היוותה פיצוי הולם. עוד קובע בית המשפט כי העירייה זנחה למעשה את מטרת ההפקעה המקורית, שכן שלושים שנה חלפו ללא כל ניסיון להקים מבנה ציבור, והכוונה הנוכחית היא לשמר עץ אקליפטוס עתיק על הקרקע. מטרה זו, מציע בית המשפט, יכולה להיות מושגת מבלי לקיים את ההפקעה. טענות המשיבים בדבר שיהוי, השתק וביטול בלתי חוקי לכאורה של תכנית עוקבת נדחות, שכן עילת התביעה של העותרים קמה רק לאחרונה בשל אי-מימוש ממושך של מטרת ההפקעה. משכך, מורה בית המשפט על ביטול חוזי החכירה שנרשמו לטובת העירייה ופוסק לעותרים הוצאות משפט בסך 25,000 ₪. פסק הדין אינו קובע את מעמדם התכנוני של השטחים שבמחלוקת, ומשאיר עניין זה לצדדים להתייחסות במידת הצורך לאחר ביטול חוזה החכירה של העירייה. ההחלטה ניתנת בהעדר שני הצדדים ותקפה החל ממועד הוצאתה, 07/02/2011.