עש"א 3210-05-21

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור, ואישר את תקנות הבית המשותף הקיימות לגבי הסכמים פרטניים בין בעלי דירות. ההחלטה הדגישה את תפקידן החוקתי של תקנות מוסכמות אלה, המשמשות להסדרת זכויותיהם וחובותיהם של בעלי יחידות בבית משותף. על פי חוק המקרקעין, מרגע רישומם, לחוקי עזר אלה יש תוקף מחייב על בעלי דירות חדשות, גם אם לא ידעו עליהם בעת רכישתם, ובכך מבדילים אותם מהסכמים חוזיים רגילים. בית המשפט הגיע למסקנה כי לתקנון הרשום עליונות נורמטיבית והוא יכול לבטל הסכמים פרטניים קודמים הסותרים אותם. עיקרון זה נתמך גם בפסיקה הקיימת בה נקבע כי הרישום גובר על הסדרים חוזיים קודמים. במקרה הספציפי הזה, המערערת, אשר ניסחה ורשמה את התקנון מלכתחילה, טענה עם החלת דמי ניהול כפי שנקבעו בתקנון בניגוד להסכמים קודמים. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות המערער בדבר מעשי בית הדין או פרקטיקות קודמות בניגוד לתקנון. עוד הודגש בדיון כי יישום התקנון אינו מחייב פעולות נוספות, כגון כינוס אסיפות או בחירת נציגים. בנוסף, בית המשפט לא מצא ראיות לחוסר תום לב מצד המשיבים ופסק להם הוצאות שישולמו על ידי המערערת, בהתבסס על הקביעה כי לערעור לא היה בסיס מהותי וכי התקנון הקיים יושם כראוי על פי תקדים משפטי.