ת"א 15989-11-19

תקציר

פסק הדין מורה לנתבעת לפצות שני תובעים, ויזסלב ואריה, שרכשו מהנתבעת דירות פגומות בקומה השמינית של אותו בניין. הדירות נמסרו באיחור והיו בהן מספר ליקויי בנייה, לרבות הפרשי גובה שפגעו בערכן, שכן הדירות שווקו עם נוף מלא לים, אותו לא קיבלו הרוכשים עקב שינויים בתוכניות הבנייה. השופטת קיבלה את חוות דעת המומחה שהגיש בית המשפט, שקבעה כי על הנתבעת לפצות את ויזסלב בגין הפרש הגובה וליקויי הבנייה בסך 160,728 שקל, מתוכם 90,394 שקל בגין איחור במסירה ו-10,000 שקל בגין עוגמת נפש. הנתבע חויב לשלם לאריה 127,932 ₪ בגין אותם נושאים, מתוכם 56,019 ₪ בגין איחור במסירה ו-10,000 ₪ בגין עוגמת נפש. כמו כן הורה השופט לנתבע לשלם לכל תובע מחצית משכר הטענה, חלק משכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪. ההחלטות התקבלו על סמך חוק המכר (דירות) ופסקי דין קודמים, אשר פירשו סעיפים בהסכם המכר שאפשרו לנתבעת לדחות את מועד המסירה כחסרי תוקף. השופטת דחתה גם את טענת התובעים כי לא היה מקום לחייבם בהוצאות הנפקת ערבות בנקאית, וקבעה כי הנתבעת פעלה בהתאם לחוק ולהסכם המכר.