ת"א 3374/01

תקציר

המקרה עסק במחלוקת על בעלות בנכס שנרכש על ידי התובעים מהנתבעים. התובעים טענו כי רכשו לא רק דירת ארבעה חדרים וחצר צמודה, אלא גם רכשו חלקים אחרים בנכס בהתאם לחלקה היחסי של דירתם, המסתכם ב-30/100 מהקרקע. עם זאת, הנתבעים טענו כי מכרו רק את הדירה והחצר, יחד עם חלק יחסי מהרכוש המשותף למעט הגג והמחסנים. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי טענות התובעים אינן משכנעות. נפסק כי התובעים לא הוכיחו את טענתם כי נמכרו להם זכויות מעבר לדירה ולחצר הסמוכה לה. בית המשפט הגיע למסקנה כי גרסת הנתבעים לעסקה מדויקת יותר ודחה את טענת התובעים לבעלות על 30/100 במקרקעין. כמו כן, נדחתה גם התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים זאדה, שרכשו דירה מיתר הנתבעים. זאדה טען כי תביעת התובעים נגד הנתבעים הביאה לביטול ההסכם ביניהם וגרמה להם נזקים. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעים לא היו אחראים לכישלון העסקה וכי התנגדות הבנקים וכתב אישום היו הסיבות האמיתיות לביטולה. משכך, הן התביעה והן התביעה שכנגד נדחו, והתובעים חויבו לשלם לכל אחד מהנתבעים 1 ו-2 הוצאות בסך 25,000 ₪.