ע"א 387/82

תקציר

בפסק הדין מסכימה המשנה לנשיאה בן-פורת עם השופט נתניהו לדחות את הערעור בעניין תביעות לתשלומים תכופים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לטענתם, התשלום התכוף, שנועד להבטיח הקלה מיידית, צריך להיות מעובד באמצעות הליך מקוצר, שאינו מאפשר שליחת הודעות צד שלישי. הליך זה, הדומה אך להבדיל ממזונות זמניים או פסקי דין מקוצרים, אינו פותר לחלוטין את המחלוקת אלא מעניק סעד חלקי עד לבירור מלא של העניין. בית המשפט מדגיש כי בעוד תקנות סדר הדין האזרחי חלות, קיימות התאמות מהותיות ספציפיות לתביעות תשלום תכופות, ובראשן החרגת תקנה 216, ובכך שוללות זכויות הודעה לצד שלישי. מסקנת הקביעה היא כי פסקי דין במקרים אלה משמשים כפסק דין של בית המשפט, הקובע השתק בהליכים עתידיים, למעט סכום הפיצוי בפועל. נסיבות בהן ניתן להטיל על הנתבע נטל בלתי הוגן – כגון כאשר התביעה העיקרית מוכיחה שהתובע אינו זכאי לפי סעיף 7(א) או שהתובע טוען במרמה לתשלומים עודפים – מוכרות אך נחשבות נדירות. הרציונל לאי התרת הודעות צד שלישי נעוץ במתן עדיפות להליכים מהירים וסעדים נדרשים על פני מיזוג כל הסכסוכים המשפטיים לדיון אחד. השופט א' ברק מסכים עם פסק דינם של השופט נתניהו והמשנה לנשיא בן-פורת, ומסיים את ההחלטה ביום 20.5.85.