ת"פ 3101/04

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה של תקיפה חמורה של המתלונן, אדמון (אדי) מועדי, על ידי הנאשם, שהתרחשה ביום 10.6.04 מחוץ למועדון בחיפה. התקיפה הותירה את המתלונן מאושפז למשך כשבועיים עם פצעי דקירה מרובים. כתב האישום נגד הנאשם הוגש ביום 27.6.04 ובית המשפט הורה על מעצרו עד תום ההליכים. הפרשה קיבלה תפנית בלתי צפויה כאשר שלוש שנים לאחר מכן, טען בא כוחו של הנאשם כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין. הפסיכיאטר המחוזי אישר הערכה זו. לאחר מכן התמקד הדיון בשאלה האם גם הנאשם לא היה כשיר בעת ביצוע העבירה. השופט, ב' בר-זיו, נאלץ לנווט בנוף משפטי מורכב. היה עליהם להחליט כיצד להמשיך נוכח חוסר יכולתו של הנאשם לעמוד לדין והיישום האפשרי של סעיף 34ח לחוק העונשין, המתייחס לאחריות פלילית ולהגנת אי השפיות. בר-זיו הבהיר כי קביעה של אי ענישה בשל מחלת נפש אינה מובילה לזיכוי, והפנה לפסקי דין קודמים שקבעו דרך ביניים במקרים כאלה. השופט התייחס גם לנטל ההוכחה בדבר תחולתו של סעיף 34ח. הודגש כי על הנאשם להוכיח את קיומם של התנאים לתחולת הפטור. מאחר שבא כוחו של הנאשם לא ביקש במפורש להמשיך בהליכים, דחה בר-זיו את ההחלטה והודיע כי אם לא תוגש בקשה כזו, בית המשפט יחליט האם יש להפנות את הנאשם לפסיכיאטר המחוזי לפי סעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש. פסק הדין נחתם בהחלטה לדחות את הדיון ל-24 בפברואר 2008, והשופט הודיע לנאשם על חובתו להתייצב לדיון. פסקה מקיפה זו מאגדת בתוכה את מרכיבי המפתח של פסק הדין, לרבות עובדות המקרה, המורכבות המשפטית והחלטות השופט ומסקנותיו.