רע"א 572/90

תקציר

שתי חברות זרות, EEG וטלפונקן, ניהלו את פעילותן העסקית בגרמניה, אך היו מיוצגות בישראל על ידי חברה מקומית, אל-תעש, וחברה קשורה נוספת, אלקטרוויסטה. EEG הפסיקה את קשרי הסוכנות שלה עם אל-תעש, מה שהוביל את אל-תעש ובעלי מניותיה להגיש תביעות כספיות ודרישות חשבונאיות נגד EEG וטלפונקן. השאלה שעמדה על הפרק הייתה האם שיטת השירות של תביעות אלה היא חוקית. הערכאה הנמוכה יותר קבעה שכן, אך בית המשפט העליון לא הסכים. נמצא כי שירות ההליך אינו תקף לפי תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, שכן כלל זה חל רק כאשר בעל הרישיון והתובע הם ישויות נפרדות. בנוסף, העיקרון האוניברסלי לפיו שליח אינו יכול לעסוק בנושא השליחות עצמו מונע מתובע לבצע שירות. בעוד עיקרון זה מיושם בדרך כלל במצבים כמו בן זוג המגיש כתבי בית משפט על בן זוגו, בית המשפט העליון הרחיב אותו למקרה הנוכחי, כולל אלקטרוויסטה כ"חברה אחות" לאל-תעש. משכך, התקבל הערעור, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר בוטלה. המשיבים חויבו לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין למבקשים.