ת"א 12604-02-18

תקציר

פסק דין זה מתייחס לשתי תביעות הנובעות מהסכם רכישת נדל"ן למגורים שהשתבש, ת"א 12604-02-18 (תביעת המוכר) ות"א 41095-11-18 (תביעת הקונה). בתביעת המוכר פסק בית המשפט לטובת המוכר, והורה לקונה, ניבין חביבאללה המילטון, לשלם פיצוי בסך 25,000 ₪ בגין איחור בתשלום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שנצברו מיום 6.2.2018 ועד למועד התשלום בפועל. סכום זה נמוך משמעותית מ-94,000 השקלים שביקש המוכר בתחילה, שכן בית המשפט קבע כי איחור התשלום של הקונה בסך 420,000 ₪ - שהושלם 57 יום לאחר המועד האחרון המוסכם של 60 יום - מצדיק סכום פיצוי מופחת. בית המשפט גם הורה להמילטון לכסות את הוצאות המשפט של המוכר ואת שכר טרחת עורך הדין, בסך 6,000 שקל, כולל הפרשי הצמדה וריבית. בתביעת הרוכש פסק בית המשפט נגד המילטון, ודחה את טענותיהם ואת טענותיהם שכנגד. הרוכש ביקש פיצוי מוסכם כפול, בסך 114 אלף שקל, בטענה שהמוכר לא העביר ייפוי כוח חתום בלתי חוזר ולא מסר את הדירה בצורה מסודרת. בית המשפט מצא כי טענות הקונה היו בעיקרן תגובה הגנתית לדרישת המוכר לתשלום וחסרות שחר. יש לציין כי הרוכש לא שילם את הפיצוי המוסכם בגין התשלום שהתעכב ובמקום זאת ציפה שהמוכר יספק את ייפוי הכוח מבלי למלא את התחייבויותיו החוזיות. בפסק הדין הודגש כי הפיצוי המוסכם משמש כלי בידי הנפגע למימוש זכויותיו וכי פעולות המוכר עולות בקנה אחד עם הוראות ההסכם. בנוסף, טענת הרוכש בדבר העברת רישומי חשבונות החשמל לא נתמכה בתצהירו, בעוד המוכר הציג ראיות להליכים משפטיים הקשורים לדירה. כתוצאה מכך, בית המשפט חייב את המילטון לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 שקל, כולל הפרשי הצמדה וריבית. כמו כן, בית המשפט העיר על המורכבות המיותרת שהוכנסה להליך המשפטי על ידי הרוכש, שהגיש תחילה בערכאות שונות במחוזות שונים, מה שגרם לאיחוד ההליכים בהמשך. פסק דין זה, שניתן ביום כ"ב בניסן תשפ"א (4.4.2021), מהווה הכרעה סופית בשתי התביעות בהעדר הצדדים.