ע"פ 21556-04-15

תקציר

הסוגיה המרכזית בתיק זה היא האם תפיסת פריטים מזויפים מדוכן מחייבת צו שיפוטי, כפי שטען המערער, או שמא מדובר בפעולת תפיסה כדין, כפי שטען המשיב. השופט קבע כי התפיסה הייתה חוקית, תוך שהוא מצטט את עדויותיהם של השוטרים ונציגי בעלי הזכויות שציינו כי הפריטים המזויפים היו גלויים לעין, דבר שבית המשפט מצא אמין. בית המשפט דחה גם את בקשת המערער להציג ראיות חדשות בשלב הערעור, שכן הן לא עמדו בתנאים הנדרשים: ניתן היה להציג את הראיות בפני בית משפט קמא, ולא סביר היה לשנות את התוצאה. זאת ועוד, השופט ציין כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בהערכות המהימנות ובקביעות העובדתיות של בית משפט קמא. לבסוף, התייחס השופט לטענות חדשות שהעלה המערער בדיון בערעור, והדגיש כי אין להתירן מאחר שלא הוצגו בפני בית משפט קמא. אולם, גם אם היה טעם בטענות אלה, אין בהן כדי לשלול את מסקנותיו של בית משפט קמא. השופט הרב שפירא הוסיף הבהרה בדבר האפשרות של אי התאמה של שוטרים המבצעים פעולות אכיפה אזרחית והציע כי המשטרה תבחן נוהל זה. עם זאת, במקרה זה פעולות השוטרים היו חוקיות. לפיכך, הערעור נדחה פה אחד.