בש"פ 2646/97
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט העליון קבע כי אדם המואשם ברצח בכוונה תחילה, כמו המערערת ושותפיה לתיק זה, מהווה סכנה חמורה לשלום הציבור וצפוי בדרך כלל למעצר. עם זאת, במקרים נדירים וחריגים ניתן לשקול חלופת מעצר. המערערת, אחיה ובעלה הואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע וברצח בכוונה תחילה. המערערת פיתתה את הקורבן להגיע למקום מבודד, שם ירו בו בעלה ואחיה והרגו אותו. בהתחשב בנסיבותיה הייחודיות של המערערת, לרבות מעמדה כקורבן למעשי האונס שהניעו את הרצח, הריונה והחזקת שותפיה לפשע, קבע בית המשפט כי חלופה למעצרה יכולה לשרת במידה מספקת את מטרת המעצר. לפיכך, הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור אותה מתקבל. תחת זאת, תשוחרר המערערת בתנאים מחמירים, לרבות ערבות כספית גבוהה, מעצר בית והגבלות תנועה, שיבטיחו את הופעתה למשפט. החלטה זו אינה שופטת מראש את גופו של המקרה או כל הקלה אפשרית באשמתה. האמצעים החלופיים הם זמניים, ומאפשרים למערערת ללדת מחוץ למעצר בעודה ממתינה למשפטה בחודש אוקטובר.
חקיקה מקושרת
בש"פ 2646/97 סהראב עודה נ' מדינת ישראל, עליון (18.5.1997)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.