ה"פ 29826-11-19

תקציר

השופט קבע כי בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני נגד המשיב, בנוגע לשינויים שבוצעו בתכניות דירתם, אינה מוצדקת. ההחלטה התבססה על החלת המבחן המרובע למתן סעד זמני, אך המבקשים נכשלו. ראשית, השופט ציין את השיהוי של המבקשים בהגשת הבקשה לצו המניעה, ומצא כי הם היו מודעים לשינויים הרבה יותר מוקדם ממה שטענו. שיהוי זה, הגובל בחוסר תום לב, הכביד עליהם. שנית, השופטת מתחה ביקורת על חוסר תום הלב של המבקשים, והצביעה על הסכם ג'נטלמני שניסחו, שהצביע על מודעותם לגודל הדירה המצומצם שלהם, ועל תפקידם בטשטוש המ"ר בפועל בחוזים שונים. שלישית, השופט ציין בזהירות כי המבקשים לא הוכיחו די הצורך זכות לכאורה לסעד שביקשו, נוכח הראיות החוזיות המעורפלות. לבסוף, השופטת שקלה את מאזן הנוחות, וקבעה כי מתן צו המניעה יגרום נזק כספי משמעותי למשיב, בעוד שכל נזק שייגרם למבקשים ניתן לפיצוי כספי. בנוסף, הדגישה השופטת את זכויותיהם של יתר הדיירים בבניין, שהאינטרסים שלהם לא היו מיוצגים בבקשה. בעקבות זאת פסק השופט שלא להוציא את צו המניעה הזמני וביטל את הוראת השעה הקודמת. המבקשים חויבו לשלם הוצאות בסך 10,000 ש"ח, ובית המשפט עודד את הצדדים להגיע לפתרון בדרכי שלום.