עמ"נ 333/06

תקציר

מנהל הארנונה במועצה המקומית פרדס חנה-כרכור ערער על החלטת ועדת הערר לפטור תושב, המשיב, מתשלום ארנונה עבור חלקים ממקום מגוריו. המערער טען, כי ועדת הערר לא נימקה את החלטתה, היה לה ניגוד עניינים ושגה בכך שפטרה את המשיב ממס בגין שטחים בהם השתמש והתגורר. מנגד, טען המשיב כי החלטת המועצה בנושא התבססה על הבטחת ממשלה ומדידות שנערכו בעבר. עוד טען המשיב כי החלטת ועדת הערר צריכה לעמוד על כנה שכן היא אינה בלתי סבירה יתר על המידה. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי הימנעותה של ועדת הערר מלנמק את החלטתה נפלה פגם מהותי. היא הורתה לחדש את התיק ולדון בו שוב, וכל צד יישא בהוצאותיו. בית המשפט לא מצא ניגוד עניינים והסכים עם המשיב כי החלטת ועדת הערר צריכה לעמוד על כנה שכן היא אינה בלתי סבירה באופן קיצוני. טענות המשיב בדבר הבטחה שלטונית ומדידות עבר נדחו בשל הפגיעה בשוויון הנישומים ובעקרונות גביית המס האמיתיים. ככלל, בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת ועדת הערר נעדרת נימוקים ויש לנמקה, ולכן יש להחזיר את התיק לוועדה להחלטה מנומקת ומבוססת משפטית.