ת"א 18120/01

תקציר

הבעלים של שני שלישים מנכס בירושלים הגישו תביעה לפינוי הדייר המוגן, שירש את חוזה השכירות מאביו. טענת התובעים התבססה על שתי טענות: האחת, כי הנתבע השכיר את הנכס בניגוד להסכם השכירות; ושנית, כי הנתבע ביצע שינויים בנכס. בית המשפט בחן שני הסכמים לכאורה להשכרת הנכס, אחד עם מומנט ואחד עם זעפרן. נמצא כי אף אחד מההסכמים אינו מהווה השכרה של הנכס. נמצא כי הנתבע איפשר לעסקים אלה להשתמש בנכס מבלי להעביר להם זכויות כלשהן. כמו כן, קיבל בית המשפט את טענת הנתבע כי השיפוצים שביצע בנכס נעשו בהסכמת הבעלים הקודמים. לפיכך, גם תביעת התובעים לפינוי על בסיס שינויים אלה נכשלה. השופט הגיע למסקנה כי תביעת הפינוי של התובעים נדחתה במלואה, והורה לתובעים לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 8,500 ₪.