ע"א 8579/18

תקציר

בהחלטת בית המשפט בנוגע לבקשה לעיכוב ביצוע בתשלום פיצויים, קבעה השופטת כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי. הנחת היסוד המשפטית לפי תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי הגשת ערעור אינה מעכבת אוטומטית את ביצוע פסק הדין, ומאפשרת לזוכים ליהנות באופן מיידי מניצחונותיהם. חריגים נעשים רק כאשר המערער מוכיח סיכוי גבוה לזכות בערעור וכי שיקולי נוחות נוטים במידה רבה לטובת השהייה, כגון קושי פוטנציאלי להפוך את פסק הדין אם הערעור יתקבל. במקרה זה, הצלחת הערעור נראתה בלתי סבירה, שכן הוא ערער על ממצאים עובדתיים המאושרים בדרך כלל על ידי בתי המשפט, אלא אם כן מתעוררות נסיבות חריגות. המבקשת, הדסה, לא הראתה כי תשלום מיידי יגרום נזק בלתי הפיך אם הערעור יתקבל, שכן חלק הארי של הפיצוי יופקד בנאמנות עבור קטין, תוך מזעור הסיכון למשיבים. למרות הסכום הרב הכרוך בכך – למעלה מ-2,300,000 ₪ – החליט בית המשפט כי דחיית תשלום שליש מסכום זה עד להכרעה בערעור תאזן בין האינטרסים של שני הצדדים. כתוצאה מכך, הדסה רשאית לעכב 787,630 שקל עד להגשת ערעור. לא נקבעו עלויות נוספות, וההחלטה נועדה להקל על המצוקה תוך שמירה על האינטרסים של הצדדים המעורבים.