ב"ש 1530/05

תקציר

בהנחה שחומרי החקירה שהוצגו מבססים עילה לכאורה ועילה למעצר, עדיין על בית המשפט לשקול לשחרר את המשיב בתנאים מסוימים שיגבילו את חירותו במידה פחותה ממעצר. העיקרון הוא שהשחרור הוא הנורמה, והמעצר הוא היוצא מן הכלל. הראיות המובאות בכתב האישום מהוות את הבסיס העיקרי להחלטת בית המשפט בעניין. במקרה זה, ניתן להפחית את מסוכנותו של המשיב לציבור כתוצאה מהתנהגותו באמצעות שלילת רישיון הנהיגה והעמדתו למעצר בית תחת פיקוח קפדני. זאת, במיוחד נוכח התקדים השיפוטי לפיו אין להשתמש במעצר כאמצעי ענישה. זאת ועוד, חומרי החקירה אינם מסבירים די הצורך את התנהגותו של המנוח, שככל הנראה נכנס לכביש סואן מבלי לשים לב לתמרורי האזהרה. השופט, צ' סעב, מדגיש כי אין בפסיקה זו כדי להפחית מהתנהגותו של המנוח, שנראה כי היה מסור לתפקידו. ההחלטה לשחרר את המשיב מושפעת גם ממעמדו כאזרח נורמטיבי ומהעובדה שניתן לנטרל את הסיכון הנשקף ממנו באמצעות החלופות המוצעות. לפיכך, נמצאה חלופת מעצר ראויה – הכוללת שהייה בביתו של מר ג'אלב עאזם, הפקדת מזומן, ערבות צד ג' והימנעות מיצירת קשר עם עדים רלוונטיים. בהתאם לכך, בית המשפט מורה על שחרורו של המשיב בתנאים אלה, למעט תנאי 8, האוסר על המשיב לצאת מהארץ.