ת"א 67557-12-20

תקציר

השופט בחן בקפידה את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים. ההחלטה מקבלת את תביעת הפיצויים של התובע כנגד שני הנתבעים, ודוחה את תביעת הנזיקין. על פי פסק הדין, על הנתבעים לשלם לתובע סך של 90,000 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית שיחושבו ממועד הגשת התביעה (29.12.2020), בתוך 30 יום. סכום זה מתווסף לאגרת בית המשפט, והוצאות המשפט נאמדות בכ-30,000 ₪, שישולמו ביחד ולחוד על ידי הנתבעים. השופטת פסקה לטובת דרישת התובעת להשבת מלוא סכום הרכישה ששולם לנתבעים, לאחר שקבעה כי הנתבעים הפרו את ההסכם. התובע שילם 200,000 ₪ עבור רכב שלא הגיע, והנתבעים לא החזירו את כספו, אלא השתמשו בו לעסקה אחרת. השופטת מצאה כי התנהלות הנתבעים הייתה תרמיתית ובחוסר תום לב, שכן הם לא הביאו הוכחה לכך שהרכב הוזמן אי פעם עבור התובע, ושולם כסף עבור רכישתו וייבואו. כמו כן, השופטת הכריעה נגד הנתבעים בעניין דמי הביטול בסך 40,000 ₪, וקבעה כי התובעת לא ביטלה את ההסכם, אלא הנתבעים הפרו אותו. על סכום הפיצוי המוסכם בסך 50,000 ₪ בגין עקיפת סעיף הבוררות, פסק השופט לטובת התובע וקבע כי הנתבעים עצמם לא פעלו לקיום הסכם הבוררות, ולכן התובע אינו נדרש לשלם סכום זה. עוד ציינה השופטת כי הנתבעים לא הציעו לתובע ערבות בנקאית כאמור בחוק הרישוי, ובמקום זאת הציעו ערבות אישית מוגבלת. השופט הורה לנתבעת לקחת אחריות אישית, ביחד ולחוד עם החברה הנתבעת, להשבת כספי התובעת. נמצא כי הנתבע ניצל לרעה את החברה כמסך לטובתו, והיה הכוח המניע מאחורי ההסכם והפרתו. עוד קבעה השופטת כי הערבות שנתנה הנתבעת לתובע לא פקעה, ועל כן הנתבע חב אישית במלוא השבת כספי התובע. התביעה לפיצויים נוספים בסך 20,000 ₪ בגין הפרה יסודית של ההסכם נדחתה, שכן ההסכם לא קבע פיצוי מוסכם במקרים כאלה, והתובע לא הוכיח נזקים מיוחדים. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 30.9.2022.