ע"א 4784/24

תקציר

עניינו בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו שלא לפסול עצמו מטיפול בתיק שעניינו תביעה של המשיב, האב, המבקש לבטל המחאת זכויות בלתי חוזרת לטובת המערער, בנו, בשל קנוניה לכאורה עם עורך דין. המערער טען, כי החלטתו של בית משפט קמא שלא להוציא זימון לדין, שלכאורה שיתף עמו קשר, פוגעת בזכותו לשימוע הוגן, ומעוררת חשש למשוא פנים. ההחלטה הראשונית קבעה כי זימון הוא צעד קיצוני והצביעה על כך שבית המשפט לא ימצה את הדין עם המערער אם יעשה מאמצים כנים להבטיח את עדותו של העד. בבקשת הפסילה של המערער נטען כי החלטות פרוצדורליות קודמות היטיבו עם המשיב והצביעו על משוא פנים מצד בית המשפט, אך זו נדחתה. הערעור הנוכחי חוזר על חששות אלה, אך נדחה בסופו של דבר לאחר בחינת הראיות ואמות המידה המשפטיות. בית המשפט לא מצא חשש ממשי למשוא פנים, והדגיש כי החלטות שיפוטיות במהלך הליכים אינן מצדיקות בדרך כלל פסילה, אלא אם כן ניכרת הטיה חריגה. בית המשפט ציין גם את הערעור המאוחר של המערער על החלטות קודמות, אשר ערערו את טענותיו. בהיעדר עילה ממשית לפסילה, הערעור נדחה, ולא נפסקו הוצאות בשל היעדר בקשת תגובה.