ת"א 864/04

תקציר

פסק הדין מתייחס לתיק מורכב של סכסוך רכושי בתוך משפחה. התובע, שהוא הבעלים הרשום של דירה, תבע את אחותו ובעלה (נתבעים 1 ו-2) לבטל הסכם למכירת זכויותיו בדירה. התובע טען כי הנתבעים לא שילמו את מלוא מחיר הרכישה, ולכן הוא זכאי לבטל את המכירה. הדירה המדוברת הועברה על שם התובע מהוריו על מנת לסייע לו בהשגת הלוואה למיזם עסקי. עם זאת, לאחר שהתובע נקלע לחובות, הוא הסכים למכור את הדירה לאחותו ולבעלה כדי לסייע לו להסדיר את התחייבויותיו. הנתבעים נטלו הלוואה למימון הרכישה, והכסף שימש לסילוק חובות התובע ולתשלומים אחרים בהתאם להוראותיו. בעוד התובע טען כי הנתבעים שילמו את מחיר הרכישה באופן חלקי בלבד, הראיות הראו תמונה שונה. הצדדים הציגו בפני הבנק כי מלוא הסכום שולם, והתובע אישר זאת במסמך חתום. יתר על כן, הנתבעים השתלטו על הדירה, שיפצו אותה והתגוררו בה מספר שנים. התובעת גם לא נקטה כל פעולה לגביית יתרת החוב הנטענת בתקופה זו. השופטת קבעה כי גרסת התובע לאירועים אינה אמינה וכי הכוונה האמיתית מאחורי ההסכם הייתה לסייע לתובע לצאת ממצוקתו הכלכלית. השופטת הדגישה כי ביטול חוזה בגין הפרה חייב להיעשות תוך זמן סביר, מה שלא היה המקרה כאן. איחורו של התובע, יחד עם אישורו המוקדם לקבלת מלוא התשלום, הביאו את השופט למסקנה כי ויתר על זכותו לבטל את ההסכם. בנוסף, הדגישה השופטת את הפגיעה בצדדים שלישיים, לרבות בנקים שהעמידו אשראי מתוך הנחה שההסכם תקף. מטעמים אלה דחתה השופטת את תביעת התובע והורתה לו לשלם לכל אחד מהנתבעים 3 עד 5 סך הוצאות בסך כולל של 10,000 ₪ + מע"מ.