ת"צ 4996-04-13

תקציר

עניינו של בית המשפט נסוב סביב שתי הגרלות שהפעיל המשיב, קרי "הבורסה לניירות ערך" ו"דיבידנד הגד", אשר הטעו, לטענת המבקש, את המשתתפים בכך שלא ייצגו נאמנה את מבנה סל הפרסים בהגרלות שחולקו. המבקש טען כי המשיב לא הבחין בין כרטיסים שזכו בפרסים כספיים לבין כרטיסים שזכו בכרטיס הגרלה חינם, ובכך הטעה את הצרכנים. עם זאת, השופט קבע כי צרכן סביר היה מבין כי חלק מהפרסים יוענקו ככרטיסים חינם, והגדרת "פרס" שניתנה על ידי המשיב כללה הן פרסים כספיים והן כרטיסים חינם. המחלוקת העיקרית נסובה סביב הפרס בסך 10 שקלים, כאשר המבקש טען כי הצרכנים ציפו שחלק מהפרסים הללו יהיו במזומן. עם זאת, בית המשפט מצא כי כל 240,000 הפרסים בסך 10 ₪ בהגרלת "הבורסה" ו-480,000 בהגרלת "דיבידנד הגד" הוענקו ככרטיסי חינם, מה שדווקא היטיב עם הצרכנים. השופטת נימקה זאת בכך שמי שרוכש כרטיס לוטו בשווי 10 שקלים לא יתאכזב לזכות בכרטיס נוסף, שכן יש בכך פוטנציאל לזכיות גדולות יותר. מאחר והמשתתפים היו מודעים לאפשרות לזכות בכרטיסים בחינם, קבע בית המשפט כי לא נגרמו להם עוגמת נפש, ולכן לא ניתן לתבוע נזק לא ממוני. בנוסף, נדחתה טענת המבקש בדבר עשיית עושר שלא כדין, שכן בית המשפט מצא כי הצרכנים הבינו את מבנה הפרס וכי המשיבה לא פעלה שלא כדין. השופט הגיע למסקנה כי המבקש לא הציג נימוק סביר להצלחת אף אחת מטענותיהם, מה שהוביל לדחיית הבקשה לתביעה ייצוגית. תחת זאת, חויב המבקש לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 50,000 ₪, כולל מע"מ.