עת"מ 7888-03-20

תקציר

בית המשפט החליט שלא להתערב בהחלטת הממונה על חוק כלי ירייה, שדחה עתירה לחידוש רישיון הנשק של אדם. החלטת פקיד הרישוי התבססה על שני אירועים בהם היה מעורב העותר: אירוע משנת 2014 של ניסיון דקירה בו היו מעורבים העותר ואביו, ואירוע משנת 2019 בו נחשד העותר כי ניקב צמיגי רכב. למרות שבשני האירועים לא הוגשו כתבי אישום בשל חוסר ראיות, הקצין ראה בהם ראיות מנהליות מספיקות לסכנה לשלום הציבור כדי לשלול את חידוש הרישיון. בית המשפט הסכים עם הערכה זו, והדגיש כי קבלת רישיון כלי ירייה אינה זכות מוחלטת, ושיקול דעתו של פקיד הרישוי בעניינים אלה הוא רחב. בית המשפט הכיר בכך שעברו של העותר ותרומתו לביטחון ראויים לשבח, אך לא הצדיקו את חידוש רישיונו בנסיבות הנוכחיות. פסק הדין הכיר גם בגישתן הזהירה של הרשויות ביחס לכלי ירייה ובשוני ביחס בין פסילת רישיון לביטולו. העותרת תישא בהוצאות המשיב בסך 10,000 ₪.