LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

תפ"ק 70039-05-19

החלטה שלום תל אביב -יפו

📋
מספר הליך70039-05-19
📂
סוג הליךתפ"ק
📅
תאריך25 במרץ 2024
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמדינת ישראל נ' אזברגה
👨‍⚖️
שופטיםאבירה אשקלוני

תקציר

בטח, הנה ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי: פסק דין בנוגע לשילוב נאשם בבית משפט קהילתי** **מבוא:** החלטה זו עוסקת בשאלה האם לאפשר לנאשם, אחמד אזברגה, להיכנס להליך בבית משפט קהילתי, למרות הרשעתו בעבירה לפי חוק הכניסה לישראל, התש"יב-1952, עבירה אשר הוחרגה מטיפול בבית המשפט הקהילתי לפי התוספת השמינית לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. ההחלטה מתמודדת עם המתח בין תכליתו השיקומית של בית המשפט הקהילתי לבין הוראות חוק ספציפיות ועמדת התביעה. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **תכלית בית המשפט הקהילתי:** * ההחלטה מדגישה את תכליתו המרכזית של בית המשפט הקהילתי, כפי שזו באה לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון (פס"ד יז'כין). תכלית זו הינה שיקום הנאשם בקהילה, מניעת פשיעה עתידית, הפחתת רצידיביזם, והחזרת הנאשמים לדרך הישר ושילובם כאנשים יצרניים. * מודגש כי מטרה זו עדיפה על פני המטרה המסורתית של דיני העונשין – ענישה בהתאם לעקרון ההלימה – כאשר ענישה בלבד אינה מובילה להפחתת הסיכון להישנות עבירות (תופעת "דלת מסתובבת"). * בית המשפט הקהילתי שואף לספק חלופה לתופעה זו באמצעות גישה לא-אדברסרית, בה התביעה וההגנה מקדמות יחד את האינטרס הציבורי-קהילתי במניעת עבריינות. 2. **החרגת עבירות מטיפול בבית המשפט הקהילתי:** * החוק (סעיף 220ז(ב) לחוק סדר הדין הפלילי ותוספת שמינית) קובע כי בית המשפט הקהילתי לא ידון בעבירות המפורטות בתוספת השמינית, אלא "מטעמים מיוחדים שיירשמו". * סעיף 10 לתוספת השמינית מפרט עבירות לפי חוק הכניסה לישראל כעבירות המוחרגות. * ההחרגה משקפת אינטרס ציבורי או קושי מהותי בשיקום נאשמים בעבירות אלו במסגרת הקהילתית, או שילוב של השניים. 3. **מעמד עמדת התביעה:** * ההחלטה מבהירה כי עמדת התביעה אינה מהווה "זכות וטו" או תנאי סף לכניסת נאשם להליך קהילתי. כב' הנשיא שפירא בפס"ד אלחג' קבע כי הסכמת המדינה אינה מהווה תנאי סף, וכי עמדתה מהווה אחד הפרמטרים שיש להביא בחשבון. * יחד עם זאת, להסכמת התביעה "ברכת דרך" משקל משמעותי. זאת, לאור מאפיין השיתופיות וההסכמה של ההליך הקהילתי, המחייב שיתוף פעולה מלא בין כלל הגורמים, לרבות התביעה. * הצעת החוק לתיקון מס' 92 מעידה על כך שלעמדת התביעה יינתן "משקל רב", וכי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, ומטעמים מיוחדים, ניתן יהיה להעביר נאשם לבית משפט קהילתי בניגוד לעמדת התביעה, במיוחד אם זו עותרת למאסר בפועל. 4. **"טעמים מיוחדים" לשילוב נאשם:** * ההחלטה מדגישה כי הכלל הוא שבית המשפט הקהילתי אינו דן בעבירות המוחרגות, וחריגה מהכלל דורשת "טעמים מיוחדים שיירשמו". * נסיבותיו האישיות של הנאשם, מורכבות ככל שיהיו, אינן יכולות כשלעצמן להוות "טעם מיוחד" המצדיק חריגה מהכלל, שכן הן מהוות בסיס לכל החלטה על שילוב נאשם בהליך קהילתי. הנתונים האישיים הניתנים להערכה על ידי בית משפט "רגיל" אינם מספיקים כדי להצדיק חריגה מהכלל. (ראו פס"ד עומר). * ההחלטה מבחינה בין "נזקקות טיפולית-שיקומית" (שהיא תנאי לכל נאשם המתאים להליך הקהילתי) לבין "טעם מיוחד" שיצדיק חריגה מההחרגה. **חידושים ומשמעויות:** 1. **הדגשת ה"טעם המיוחד" כחסם מהותי:** בית המשפט קובע באופן ברור כי עצם קיומה של עבירה מן התוספת השמינית (בענייננו, חוק הכניסה לישראל) מהווה חסם משמעותי. חסם זה ניתן לעקיפה רק באמצעות "טעמים מיוחדים" שירשמו, ובית המשפט קובע כי נסיבותיו האישיות של הנאשם, גם אם הוא מגלה מוטיבציה שיקומית, אינן מספיקות להצדקת חריגה זו. 2. **משקל עמדת התביעה כגורם שיקול משמעותי:** למרות שאין לתביעה זכות וטו, ההחלטה מעניקה משקל רב לעמדתה, במיוחד כאשר היא מתבססת על האינטרס הציבורי ובטחון המדינה. ההבחנה בין שיקול דעת בית המשפט לבין משקל עמדת התביעה מדגישה את האופי ההסכמי של ההליך הקהילתי. 3. **הגדרת האינטרס הציבורי כגורם מכריע:** התנגדות התביעה, המבוססת על חומרת העבירה, נסיבות ביצועה, והסיכון לביטחון המדינה, נתפסת כביטוי לאינטרס ציבורי מובהק, המחייב התייחסות זהירה ומיוחדת. 4. **הבחנה בין מניעים טיפוליים למניעים חוקיים:** ההחלטה מבחינה בין הצורך הטיפולי-שיקומי של הנאשם (שלגביו ניתן מענה גם מחוץ להליך הקהילתי, כאמור בהמלצת שירות המבחן לחלופות) לבין הדרישה החוקית והציבורית שלא לשלב עבירות חמורות או מוחרגות ללא "טעמים מיוחדים". **הכרעה:** בית המשפט דוחה את הבקשה לשילוב הנאשם בבית המשפט הקהילתי, תוך שהוא מנמק זאת בשני חסמים עיקריים: א. העובדה שהנאשם הורשע בעבירה לפי חוק הכניסה לישראל, שהינה מוחרגת. ב. עמדת התביעה, המתנגדת לשילוב ועתירתה למאסר בפועל, המבוססת על האינטרס הציבורי ובטחון המדינה. בית המשפט קובע כי לא התקיימו "טעמים מיוחדים" המצדיקים חריגה מהוראות החוק המפורשות, וכי צרכיו הטיפוליים של הנאשם יכולים לקבל מענה גם במסגרת הליך פלילי רגיל, מבלי לפגוע ביכולתו להשתקם. **סיכום:** ההחלטה מדגימה את האופן בו בית המשפט שוקל מגוון שיקולים, הכוללים את תכלית בית המשפט הקהילתי, הוראות חוק ספציפיות (החרגות), עמדת התביעה (המשקפת אינטרס ציבורי), והמלצות שירות המבחן, על מנת להגיע להכרעה. היא מדגישה את החשיבות המרכזית של "טעמים מיוחדים" כחריג להחרגות, ואת המשקל הניתן לעמדת התביעה כאשר היא מבוססת על אינטרסים ציבוריים משמעותיים.

חקיקה מקושרת

חוק הכניסה לישראלחוק העונשיןחוק סדר הדין הפלילי

תפ"ק 70039-05-19 מדינת ישראל נ' אזברגה, שלום (25.3.2024)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית