בג"צ 2717/96
פסק-דין עליון
תקציר
בג"ץ דן במחלוקת בנוגע לחוקיותו של צו תפיסת קרקעות שהוציא צה"ל לצורך סלילת כביש עוקף בחברון, שלטענתו נחוץ לצרכים ביטחוניים במסגרת הסכם ביניים ישראלי-פלסטיני. העותרים טענו כי המשיבה מס' 3 אינה מוסמכת לתת את הצו, שכן המקרקעין נמצאים בשטח שהועבר לרשות הפלסטינית לפי מפה מס' 9. עם זאת, המשיבים טענו כי הקרקע נמצאת בשטח C, שם נותרה לצבא סמכות, לפי מפה מס' 1. בית המשפט קבע כי סמכותו של המפקד הצבאי להוציא צווים ביטחוניים נתמכת במשפט הבינלאומי והישראלי, והסכמים בין ישראל למדינות אחרות אינם הופכים מטבעם לחוק. להכרזה על יישום ההסכם ביהודה ושומרון יש סמכות חוקית על הסכם הביניים, כלומר הוראות הסכם הביניים הופכות לחוק רק אם הן מאומצות בהכרזה. על פי המנשר ומפה מס' 1, סמכותו של המפקד הצבאי נותרה בשטח C; לפיכך קבע בית המשפט כי הקרקע נמצאת בשטח C, ובכך נתן תוקף לצו התפיסה. טענות העותרים בדבר פגיעה נופית ומסוכנות עקב תוואי הכביש לא היוו עילה לפסילה חוקית. העתירה נדחתה ואישרה את הלגיטימיות של פעולות הצבא במסגרת סמכותו המוגדרת בשטח C.
חקיקה מקושרת
בג"צ 2717/96 וופא ו-52 אח' נ' שר הביטחון, עליון (4.7.1996)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.