סע"ש 39441-02-18

תקציר

התובע, עובד, תבע את הנתבע, מעסיקו, לפיצויי פיטורים, שכר עבודה, גמול שעות נוספות והטבות העסקה אחרות לאחר סיום עבודתו. הנתבע טען כי התובע התפטר ללא מתן הודעה מוקדמת וכי נסיבות התפטרותו אינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים. בית המשפט העדיף את גרסת הנתבע לאירועים על פני גרסת התובע, וקבע כי התובע לא הוכיח את טענותיו לפיטורים שלא כדין. תחת זאת, הראיות תמכו בטענת הנתבע כי התובע התפטר. זאת ועוד, התובע לא הצליח להוכיח כי חלה הרעה משמעותית בתנאי עבודתו או כי הנתבעת פעלה שלא כדין. לפיכך, קבע בית הדין כי התפטרותו של התובע אינה מזכה אותו בפיצויי פיטורים או פיצויים בגין פיטורים שלא כדין. גם תביעותיו של התובע לשכר עבודה וגמול שעות נוספות בתקופה שלטענתו לא נגבה שלא כדין נדחו, מאחר שלא הוכיח די הצורך את טענותיו. עם זאת, בית הדין קיבל חלקית את תביעת התובע לגמול שעות נוספות, ופסק לו 346 ₪ בגין עבודה בשעות נוספות בחודש מרץ 2015. בית הדין אף הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 5,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה מוקדמת על תנאי העסקתו בתחילת העסקתו, כנדרש בחוק. בנוסף, חויבה הנתבעת לשלם לתובע 3,363 ₪ בגין הפרשות לקרן השתלמות ו-3,712 ₪ בגין חופשה שנתית שלא נוצלה. כמו כן נפסקו לתובע 407 ₪ כתשלום עבור יתרת ימי ההבראה. הנתבעת, מצידה, הורשתה לקזז את הסכום של 4,893 ₪ כנגד הסכומים המגיעים לתובע בגין אי מסירת הודעה מוקדמת על התפטרות. בסופו של דבר, חויב הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הנקובים בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. לשני הצדדים הייתה הזכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.