ת"א 59139-10-15

תקציר

פסק הדין דן במחלוקת בדבר רשלנותה הנטענת של הנתבעת כלפי התובעים בכל הנוגע להבטחת תשלומי המס על ידי סוכני המכס. בית המשפט בוחן את חובת הזהירות של הנתבעת כלפי התובעים, וקובע כי אמנם קיימת לנתבעת חובת זהירות, אך היא אינה כוללת הבטחת כספי היבואנים בבטוחות. במקום זאת, חובה זו כוללת יידוע היבואנים בדבר הסיכונים בתשלום באמצעות סוכני מכס והצגתם בפני אפשרויות תשלום בטוחות יותר, וכן ביצוע בדיקה פיננסית בסיסית של הסוכנים. פסק הדין דוחה את הטענות לרשלנות בכל הנוגע לאי השגת הבטוחות על ידי הנתבעת ובדיקתה את מצבה הפיננסי של שי שירותים, כמו גם לאיחור הנטען בנקיטת פעולות לאחר קריסת החברה. השאלה המשמעותית ביותר היא האם הנתבעת מילאה את חובתה ליידע את היבואנים בדבר הסיכונים הכרוכים בתשלומי מס בסיוע סוכן. בית המשפט מכיר בכך שהנתבע ככל הנראה הפר חובה זו, אך רואה בהפרה רשלנית ולא בוטה. עם זאת, הימנעותם של התובעים מלהוכיח קשר סיבתי בין רשלנות זו לבין נזקם מביאה את בית המשפט לדחות את תביעת הרשלנות. ככלל, השופט פוסק לטובת הנתבע, דוחה את הטענות ונמנע מלפסוק הוצאות בשל התנהלותו הלקויה של הנתבע. לתובעים מוקנית הזכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.