עת"מ 3479-02-11

תקציר

נגד העותרים הוגשו כתבי אישום בגין עבירות עבדות והם ביקשו מהמשיבים מידע בנוגע למדיניות האכיפה בעבירות אלה, בטענה לאכיפה בררנית. המשיבים טענו כי הבקשה מוקדמת מדי ומחייבת הקצאת משאבים בלתי סבירה. בית המשפט הסכים כי הבקשה הראשונית אינה סבירה ותשבש את עבודת המשיבים, מה גם שרוב המידע המבוקש אינו קשור לעניינם של העותרים. עם זאת, בית המשפט ניסה למצוא פשרה, תוך התחשבות בזכות העותרים לגישה למידע. המשיבים מסרו מידע מסוים, אך לא את כולו, בשל נטל איתור הנתונים ועיבודם, והפגיעה הפוטנציאלית בחקירות ובפרטיותם של המעורבים. בית המשפט קבע כי עמדת המשיבים מוצדקת, ודחה את העתירה בהדגישו כי הזכות למידע אינה מוחלטת. העותרים חויבו לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים. פסק דין זה איזן בין חוק חופש המידע לבין הצורך במינהל ציבורי יעיל ובזכויות הפרט שפרטיו עלולים להיחשף. המפתח להחלטה היה עומס העבודה הבלתי סביר שהוטל על המשיבים, והרלוונטיות המוגבלת של הנתונים המבוקשים לעניינם של העותרים.