ע"א 647/79

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על שומת מס הכנסה שהוציא המשיב למערער, קבלן בניין, לשנות המס 1970–1973. המערערת לא ניהלה פנקסי חשבונות, ולפיכך השומות התבססו על מחזור. נושא המחלוקת היחיד שנותר היה מיסוי דירה שבנה המערער לעצמו ולמשפחתו. המערער טען כי יש לראות בדירה נכס הון פרטי ושוויו נקבע החל ממועד מוקדם יותר, ואילו המשיב העריך אותה כחלק מהמלאי העסקי של המערער והעריך אותה מאוחר יותר, בעת העברתה לשימושו הפרטי. בית המשפט העליון קבע כי הדירה סווגה בצדק כמלאי עסקי וכי אין לפגוע בערכה בעת המסירה לשימוש פרטי, כפי שקבע בית משפט קמא. בית המשפט דחה גם את בקשת המערערת להביא ראיות נוספות באשר לשווי הדירה, שכן הן אינן קשורות למועד ההעברה שנקבע. יתר על כן, בית המשפט מצא כי השומה המבוססת על מחזור הייתה ראויה, בהתחשב בכך שהמערער לא ניהל רישומים תקינים. לבסוף, התייחס בית המשפט לסוגיית ההוצאות, וקבע כי בעוד שככלל יש לפסוק למדינה הוצאות בהתאם לתקנות ולהנחיות, יש לתת שיקולים מיוחדים לבעלי דין נזקקים, לרבות אזרחים מוחלשים ונכים, כדי שלא להרתיע אותם מלממש את זכויותיהם בבית המשפט. במקרה זה פסק בית המשפט לטובת ערעורו הנגדי של המשיב ופסק למדינה הוצאות מוגדלות.