עפ"ת 19878-10-11

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בעכו בעניין תאונת דרכים בה הורשע הנהג, המערער, בנהיגה פרועה הגורמת לחבלה של ממש. באירוע זה פגע המערער בילד הולך רגל תוך כדי נהיגה וגרם לו לשבר ברגלו. המערערת טענה כי לא ניתנה לה הזדמנות סבירה להתגונן מפני האישומים, טענה שהופרכה על ידי השופט. השופט קבע כי פסק דינו של בית המשפט לתעבורה, שמצא את המערער אשם בנהיגה בחוסר זהירות - עבירה פחותה מהאישום המקורי של נהיגה רשלנית - התבסס על ראיות מוצקות. בפסק הדין צוין כישלונה של המערערת להאט ולנהוג בזהירות, במיוחד נוכח הימצאותם של ילדים בסמוך לכביש. השופט הדגיש כי המערער, מורה במקצועו, היה צריך לצפות את התנהגות הילדים ולנהוג בהתאם. יתר על כן, העובדות הדומות התומכות בשתי העבירות משמעו כי למערערת היה סיכוי סביר להתגונן. באשר לעונש, הסכימה השופטת עם העונשים של בית המשפט לתעבורה - קנס, פסילה בפועל ומאסר על תנאי - העולים בקנה אחד עם תקדימים למקרים מסוג זה. לפיכך דחה השופט את הערעור, אישר את הכרעת הדין וגזר הדין, והדגיש את הצורך בזהירות הנהג סביב בתי הספר. המערערת חויבה לשלם את הקנס ולמסור את רישיונה לאלתר.