ה"פ 4518-06-10

תקציר

המבקשים, בני הזוג אורן, חתמו על הסכם מכר עם המשיב, מר אילן קמחי, בדבר העברת זכויותיו של מר קמחי בבית מגורים הממוקם במושב מגשימים. ההסכם כלל תנאי השעיה, שקבע כי תוקף העסקה מותנה באישור ישיבת מילוי. המועמדים נדרשו לעבור הליכי אישור, כולל ראיון בוועדת הקבלה של מושב מגשימים, שהחליטה שלא לאשר את קבלתם של בני הזוג אורן כתושבים. בני הזוג אורן ערערו על החלטה זו למינהל מקרקעי ישראל, שאישר את עררם. עם זאת, המוכר סירב להכיר בתוקפו של הסכם המכר, בהסתמך על הפרשנות המילולית של תנאי ההשעיה. בעקבות זאת הגישו המבקשים בקשה להצהרה על תוקפו של ההסכם וצו לאכיפתו. מושב מגשימים טען כי על המוכר מוטלת חובה כלפי המושב שלא למכור את זכויותיו ללא הסכמתו וכי המבקשים הסכימו לכבד את החלטת ועדת הקבלה. בית המשפט פירש את תנאי ההשעיה באופן רחב, לרבות הליכי ערעור, וקבע כי התנאי קוים באישור המינהל, מה שהופך את הסכם המכר לתקף. בית המשפט דחה את טענת מושב מגשימים כי המבקשים ויתרו על זכותם לערער, ומצא כי הטענה מוטלת בספק ומפלה. בית המשפט התייחס גם ליכולת האכיפה של ההסכם, בהתחשב בהתחייבויותיו הסותרות של המוכר כלפי המבקשים ומושב מגשימים. בעוד שבית המשפט הכיר באינטרס הלגיטימי של יישובים קהילתיים לשמור על המרקם החברתי שלהם, הוא הדגיש את חשיבותה של סמכות פיקוח על החלטות הקצאת קרקעות הנוגעות לאדמות מדינה. שני טעמים מיוחדים הצדיקו מתן משקל יתר לעמדת מושב מגשימים: אי מילוי החלטות מועצת מקרקעי ישראל על ידי ועדת הקבלה ונכונות המושב לבחון מחדש את התאמתם של המבקשים. בית המשפט הורה כי המועמדים יעברו סינון פסיכולוגי וועדת קבלה מורחבת תבחן מחדש את התאמתם לחיי הקהילה. תוקפו של הסכם המכר הוכר, והצדדים הונחו למסור לבית המשפט את תוצאת ההליך הנקוב עד למועד קצוב, שלאחריו יפסוק בית המשפט על אכיפת החוזה וכל סעד הקשור אליו. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 11.10.2010.