ב"ל 1315/09
פסק-דין עבודה אזורי תל-אביב-יפו
תקציר
בית המשפט מינה מומחית תעסוקתית, ד"ר ענת שיינר, להערכת הקשר הסיבתי בין סביבת העבודה של התובע לבין מצבו הרפואי. בחוות הדעת של שיינר נקבע כי לא קיים קשר סיבתי מדעי מובהק בין תנאי העבודה של התובעת לבין התפתחות מחלת הפרקינסון, וכי עיסוקה של התובעת וחשיפתה לממסים אורגניים לא הוכרו כגורמים למחלה בספרות המקצועית. עם זאת, היא ציינה כי הופעתה המוקדמת של המחלה על ידי התובע, בגיל 49, יחד עם חשיפתו לממיסים אורגניים, יכלו לגרום להופעתה המוקדמת ולביטוי קליני חמור יותר של המחלה. בנוסף, קבע שיינר כי תנאי עבודתו של התובע לא גרמו לליקויים הרפואיים האחרים שהציג וכי מחלתו אינה נחשבת ל"מחלת מקצוע" על פי התקנות. בית המשפט הכיר באתגרים של סיבתיות מדעית מעורפלת בהיעדר מחקר מספק בנושא ואימץ גישה גמישה לקביעת סיבתיות משפטית בתחום הביטחון הסוציאלי. לאחר בחינת מחקרים אפידמיולוגיים, ידע שיפוטי על ההשפעות המזיקות של ממסים אורגניים ונסיבותיו הספציפיות של התובע, הגיע בית המשפט למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין סביבת העבודה של התובע לבין מחלת הפרקינסון שלו. כמו כן, בית הדין קיבל את הסימפטומים הנפשיים של חרדה ודיכאון ותסמיני לב כ"תאונת עבודה" הנובעת מתנאי עבודתו. בית המשפט הדגיש את האחריות החברתית והמוסרית בדיני הביטוח הלאומי ואת הצורך בגישה גמישה לסיבתיות משפטית, במיוחד כאשר מדובר בחוסר מחקר בנושא. משכך, נקבע כי יש להכיר במחלת הפרקינסון, החרדה, הדיכאון ותסמיני הלב של התובע כתאונת עבודה הזכאית לתגמולי ביטוח לאומי. הנתבע חויב לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.
חקיקה מקושרת
ב"ל 1315/09 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה אזורי (16.1.2013)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.